top of page

באנו ראינו כתבנו

יפעת מנוס

והפרחים ליצירה העברית

טרנטינו אולי הוסיף את הגלאם, אבל טקס פרסי המוזיקה השנתי של אקו"ם היה מהנה, קליל וחינני. תרמו לכך לא מעט ההופעות המושקעות וההנחיה הקולחת של יאיר ניצני. בין השאר הופיעו חנן בן ארי, יסמין מועלם, מרגול, תמיר בר וגיא מזיג

יפעת מנוס3.jpg
פורסם: 26.8.21

כרטיסים לשורה הראשונה בטקס פרסי אקו"ם נשמע כמו לשבת בשולחן הקדמי בכיתה, מתחת לאף של המורה. אם יהיה ארוך ומשעמם עם נאומים ארוכים מדי - אכלתי אותה. אבל איזה מזל שהמורה, כלומר המנחה, היה יאיר ניצני, ואיזה צירוף מקרים של פעם בחיים היה שחברי לספסל הלימודים, כלומר האיש שהושיבו ממש לידי ושבא לעשות כבוד לחמותו שקיבלה פרס, היה קוונטין טרנטינו.

המינגלינג לקראת הטקס, שהתקיים בשלישי האחרון בסינמה סיטי גלילות, לא הרגיש הוליוודי. חלק מהזוכים (וגם דניאלה וקוונטין) הגיעו רק לטקס עצמו, הכיבוד כלל יין אדום, בקבוקי מים וסודה ושיר הנושא של "השוטר אזולאי" שהתנגן בלופ. מי שבכל זאת פיזרו גלאם היו נרקיס ואתי אנקרי בשמלות יפהפיות וכיסויי ראש מרהיבים.

כבר בתחילת הטקס, עם דברי הפתיחה המחויכים של יאיר ניצני, הבנתי שהולך להיות ערב חמוד מאוד: "הכל חשוך, אז אני יכול להגיד שנמצאים איתנו בקהל מיק ג'אגר וקוונטין טרנטינו". את כל הערב ליוותה להקה בניהולו המוזיקלי של אייל מזיג. הזוכים לשנת 2020 נבחרו על ידי חבר השופטים, שמנה את הקולגה של ניצני ללהקת תיסלם - יזהר אשדות, את דני רובס, דורון מדלי, לבנת בן חמו ונועם חורב. שלושת הראשונים לא נצפו בקהל.

WhatsApp Image 2021-08-26 at 15.29.49.jpeg

מתחת לאף של המורה. קוונטין טרנטינו. צילום: יפעת מנוס

הראשון לקבל את הפרס היה עדן חסון, על הישגו כמלחין השנה. באותו מעמד הוא גם קיבל על הבמה עוגת קומות לכבוד יום הולדתו ה-27 שחל למחרת. "אתה לא רק מלחין השנה אלא גם נביא," אמר לו יאיר ניצני, "אמרת שאין יותר מועדונים." חסון לא התבלבל: "מה אתה רוצה שאני אנבא לשנה הבאה?", וניצני ענה: "יאיר, פיצצת את הבנקים."

נגה ארז, שזכתה בפרס תגלית השנה ושלא יכלה להגיע, שלחה סרטון בן 45 שניות שהוקרן על המסך ללא צנזור: "כבוד עצום להיות בשורה אחת ביחד עם הזוכים של השנה, שהם יוצרים אהובים עלי מאוד ואנשים מעוררי השראה," היא מסרה. "תודה לכם ותודה לאקו"ם והכי הכי הרבה תודה למוח וללב ולרגש ולביצים של הפרויקט הזה, השותף שלי והמפיק אורי רוסו".

הבאים בתור היו העורכים המוזיקליים הוותיקים דלית עופר ויורם רותם, שעלו לבמה על רקע נעימת הפתיחה של "ארבע אחר הצהריים" (הידועה יותר בשם "דה בה דה בה דה"). את הפרס הם קיבלו על פועלם לקידום ושימור הזמר העברי ויוצריו. "אני בת מזל שאני עובדת בעבודה שאני אוהבת," אמרה עופר. "אני כמו 'נועה נולדה בשדה' של נעמי שמר. מלקטת מפה ומפה ושוזרת זרי פרחים מוזיקליים." יורם רותם סיפר שדלית קלטה אותו בגלי צה"ל, בחור צעיר מדגניה א'. הם ערכו ביחד את "ארבע אחרי הצהריים" והוא ממשיך לעשות זאת כבר 41 שנה.

בן ארי פינת טרנטינו

"אני יודע שהטקס ארוך והבייביסיטר יקרה, אז איחדנו שני פרסים," המשיך ניצני לקראת הזוכה הבא - חנן בן ארי - שקיבל את פרסי מחבר השנה והשיר העברי המושמע ביותר לשנת 2020. בן ארי עלה וביצע את אותו שיר מושמע, "אם תרצי", בלי להוריד לרגע את החיוך מהפנים (גם כשהאיש לא מחייך, העיניים מחייכות כל הזמן). הוא הודה למפיק והשותף המוזיקלי שלו תומר בירן, שעמד לצידו על הבמה, ואת הפסלונים הקדיש לאשתו שישבה בקהל ולילדיו. את הפרס הכספי, 15 אלף שקל, הוא בחר לתרום למקום שעזר לו לצמוח: "את הכסף אני מחזיר בחזרה למקום שבו גדלתי, להדסטארט, וליוצרים צעירים שבתחילת דרכם וזקוקים לכסף הזה." על קוונטין טרנטינו אמר בן ארי כמה משפטים, שבניגוד לטוקבקים המתלהמים שעלו ביומיים האחרונים לא נשמעו לי כמו דברי יוהרה, אלא מלים של אדם השמח בחלקו שגם מתאימות לקונטקסט, למעמד ולרגע: "יושב פה בשורה הראשונה בן אדם שזכה בפסלון קצת יותר יוקרתי מזה. הוא זכה באוסקר. אבל לא הייתי מתחלף איתו לשנייה, כי אין כבוד ואין זכות יותר גדולה מאשר להיות יוצר בעברית ולתת ולהעניק בחזרה ליוצרים צעירים שיוצרים בעברית. תודה לכם. תודה על הזכות." ואגב, במהלך "אם תרצי" נענע טרנטינו את רגלו לפי הקצב.   

אחרי כל זה זרק ניצני לחלל האוויר שמות של כוכבים - בלאק אייד פיז, שאקירה, מאלומה ודיוויד גואטה - כהקדמה להענקת פרס מעבד השנה לג'וני גולדשטיין הצנוע, שעבד עם הנ"ל כחלק מרשימה ארוכה ומרשימה.

WhatsApp Image 2021-08-26 at 15.29_edited.jpg

פרס אלבום השנה. תמיר בר וישי סוויסה. צילום: יפעת מנוס

ואז עלתה מרגול, שנראתה פשוט נפלא, וביצעה את "מרי לו". "צביקה פיק הוא מלך הפופ!", הצהירה בסיום השיר - שאותו כתבה גרושתו, אם ילדיו וחמותו של טרנטינו - מירית שם אור. פמליה של צוות צילום ליוותה את שם אור, הזוכה בפרס מפעל חיים, החל מהכניסה לקבלת הפנים ועד סוף הטקס. על הבמה הודתה הדיווה למי שליוו אותה בדרכה, ואחרי שירדה במדרגות נזכרה בעוד כמה תודות: "ותודה לצביקה, וגם לשרונה ודניאלה, וגם לקוונטין שהגיע לכבד אותי". "It was nothing", הפטיר קוונטין בחיוך. את הפרס העניק לשם אור מנכ"ל אקו"ם הפורש יוריק בן דוד (ולנצח מבצע השיר "לילה לי" מתוך "דיזנגוף 99"). מי שמחליף אותו הוא אסף נחום, ששימש בשנים האחרונות סמנכ"ל לקוחות ופיתוח עסקי באקו"ם.

גרי אקשטיין, זוכה פרס מיוחד על תרומתו ליצירה והתרבות הישראלית, לא יכול היה להגיע מפאת מצבו הבריאותי. שתי בנותיו הגיעו לקבל את הפרס בשמו, ברגע מרגש במיוחד: "אבא היה אומר פשוט תודה," הן מסרו, "ואנחנו אומרות לו תודה על הכישרון והזכות להיות הבנות שלו. ולחיי הרוקנ'רול." בעולם מושלם היו מבצעים על הבמה מחרוזת מהרפרטואר הכל כך גרובי של אקשטיין ומעלים את שלמה ארצי לשיר את הדואט שלהם "פתאום כשלא באת", אבל לכל אמן הקצו שיר אחד ומי שכיבד את אקשטיין בטקס היה גיא מזיג, גרובי גדול בפני עצמו (וגם גרופי של אקשטיין, לדבריו) שביצע נהדר את "בוגי איתי הלילה" בליווי אחיו אייל והלהקה.

בין חינוך לתרבות

 

בג'ינס קצר וקרוע, טי שירט, נעלי ספורט עלה לבמה תמיר בר כשלצדו ישי סוויסה (הבן של מאיר סוויסה, הנכד של יפה ירקוני) והשניים ביצעו את "אני לא מרגיש ת'פה שלי". השניים, יחד עם רביד פלוטניק שלא נכח בטקס, קיבלו את פרס אלבום השנה על אופרת הראפ "עלייתו ונפילתו של שם טוב האבי". "עכשיו אתם יכולים להגיד תודה לאמהות שלכם ולהתנצל על השפה," אמר להם ניצני וגם בישר להם ולנו ששר התרבות נכנס לאולם (נציין כי היה בלבול קל בין חינוך לתרבות, שאליו טרופר יתייחס בהמשך). "איפה הוא?" שאל בר. "שיעשה לנו סאבסקרייב. שמישהו יביא לי מים. אני קפצתי. אני לא קל," קפץ בר מנושא לנושא והודה לשלל חבריו מהתעשייה, לחברתו מיה וגם ל"אחוס על המנוחה בספה". למרות הלבוש המאוד מרושל, בר נראה נאה בהרבה במציאות מאשר על המסך הקטן, וקשה להאמין שהוא והשוטר הכנוע ובן זוגו לניידת של אסי כהן הם אותו אדם.

"הזמר סופ"ש רצה להיות כאן אבל הוא היה צריך לקחת את הילדים לקיפצובה בברלי הילס," הציג ניצני את הזכייה הבאה, של דה וויקנד, על היצירה הלועזית המושמעת ביותר בשנת 2020. את השיר "Blinding Lights", ביצע סהר טויטו, אחת התגליות של "כוכב נולד".

"אני תוהה כמה אנשים דיברו למיקרופון ומי היה מחוסן," אמר אחרי כן ניצני ברגע של ריאליטי, "בהצלחה לכולנו," ואז העלה לבמה את חילי טרופר, שר התרבות והספורט, שעקץ על הטעות ממקודם: "אני חילי, שר התרבות והספורט. אני מאוד אוהב חינוך אבל גם את התפקיד שלי." השר טרופר הגיע היישר מטקס הפתיחה של פסטיבל הקולנוע בירושלים, שהתקיים במקביל. "הבנתי שגם קוונטין טרנטינו היה אמור להיות בירושלים," הוא אמר והביט על אורח הכבוד מהשורה הראשונה. טרנטינו ענה לו מהקהל שהוא יגיע לפסטיבל "At the weekend".

"חברה שמוותרת על המוזיקה שלה והתרבות שלה היא חברה עצובה, חברה חסרה. אני עצמי לא מסוגל לדמיין את חיי בלי מוזיקה ישראלית," אמר טרופר בנאומו, ובישר כי בנוסף לבית היוצר בתל אביב החליט משרדו להקים שני בתי יוצר נוספים בדרום ובצפון הארץ. "לתרבות ולמוזיקה יש כוח לשנות, לפתוח דלתות ובעיקר את הלב. היא הכוח לנפש. מבטיח לכם שלא נוותר. בלעדיכם הכל ייראה תפל יותר."

"מה השיר האהוב עליך?", שאל אותו ניצני. "לא יודע, אולי משהו של פוליקר," ענה טרופר ועקץ שוב (למי שלא זוכר, אי שם בשנות ה-80 חולקה הארץ בין שני מחנות - תיסלם ובנזין).

 מקפיץ כמו שקל וחינני כמו יסמין מועלם. שיר השנה "מסיבה". צילום: יפעת מנוס

אחריו עלה נחמן רוזנברג, נציג קרן נכט, לקבל פרס על תרומתה הנדיבה לענף המוזיקה בארץ, ומיד לאחר מכן, לקראת הענקת הפרס לאתי אנקרי על מפעל חיים, הופיעה בתה מעיין ליניק (החילונית, אגב) בקאבר ל"מסך עשן".

 

יסמין מועלם ושקל (אייל דוידי) היו הבאים בתור וביצעו את "מסיבה", עליו קיבלו את פרס שיר השנה. אחריהם עלתה נרקיס עם ביצוע מרטיט ל"רואה לך בעיניים", שכן אנקרי עצמה מופיעה כיום רק בפני נשים. בשלב זה, ממש לקראת הסוף, עזבו טרנטינו ופיק באלגנטיות את האולם. "עשיתי הסבה מקצועית. בחרתי לא לשיר בפני קהל מעורב," אמרה אנקרי עת קיבלה את הפרס מידי נורית הירש. "'רואה לך בעיניים' זה כמו אשה שרוצה לפרוץ את גדרי הבית שסוגרים עליה. היום אני אשה שרוצה למצוא את החירות שלה בתוך כותלי הבית. מוזיקה ושירה זה דבר שהנשמה צריכה. לא משנה אם יש לך או אין לך כיסוי ראש." 

בתום דבריה תם גם הטקס בן השעתיים. בשורה התחתונה, הנוכחות של קוונטין טרנטינו הוסיפה לאירוע השנתי של אקו"ם תועפות של זוהר וכבוד, אבל גם בלעדיו היה מדובר בטקס מהנה, נעים ומפתיע בקלילותו.

טקס פרסי אקו"ם 2020

שלישי 24.8, תיאטרון הסינמה, סינמה סיטי גלילות

bottom of page