ההצגה הנפלאה "גידול ושמו בועז" תוציא אתכם מאולם צוותא עם חיוך גדול על הפנים. עם כרטיס שעולה רק 50 שקל, זו העסקה המשתלמת בעיר. התרעת קאלט בתהוות
פורסם: 17.6.21
כרטיס להצגה "גידול ושמו בועז" עולה בערך כמו כרטיס קולנוע – 50 שקל - ואני חושבת שכבר הרבה זמן לא נתקלתי ביחס כזה של עלות-תועלת לטובת הצרכן. עד שתסיימו לקרוא את הביקורת ייתכן שכבר לא יישארו כרטיסים לשתי ההצגות הקרובות, אבל אי אפשר להגיד שלא התרעתי.
על בימת צוותא קורה דבר מקסים. מצליחים לקחת את אחד הנושאים השחוקים בעולם - אהבה נכזבת - לעטוף אותו בשירי אהבה-יחסים סוחפים, בין אם צ'יזיים, אלטרנטיביים או קונצנזוסיים, להוסיף ביזאר וליצור הצגה שמחזיקה את הקהל על הסקאלה שבין חיוך-התמוגגות-געייה מצחוק לאורך כמעט שעה וחצי.
נועה התלותית והרומנטיקנית (אורָן דיקמן המוכשרת, שגם כתבה את ההצגה) היא כולה לב - לבושה אדום מכף רגל ועד ראש; דירתה מאובזרת בחפצים אדומים, כולל כרית בצורת לב על הספה. יום אחד היא מתבשרת שיש לה גידול בלב האמיתי שלה – בועז (שלו גלבר), האקס המיתולוגי שכבר חשבה שהתגברה עליו. הרופא שלה (מיכאל הנגבי) מודיע לה שהדרך היחידה להסיר את הגידול ולמצוא אהבה היא להרוג את בועז, באמת, עם אקדח. העלילה מסתבכת כאשר נכנסים לתמונה עמי (יוסי ירום), בחור נוירוטי שהולך לכל מקום עם טנק המחמד שלו שרמן, וכן הפסיכולוגית שלה שמרית (נילי צרויה), שגם היא, מתברר, סוחבת גידול משל עצמה.
קאלט בהתהוות. גידול ושמו בועז. צילום: יוסי צבקר
אז לירות או לא לירות? זו השאלה. היא מלווה את נועה כחוט השני לאורך ההצגה, תוך כדי שהדמויות מרוקנות על הבמה סלי אשפה של ביקורת על אתרי היכרויות, דושים, פסיכולוגים ומערכות יחסים. השטף הקומי מצליח לנטרל את המתח הגבוה מהדילמה הרת הגורל, והוא מוצלח רוב הזמן. קורה שנופלים לבדיחות קרש, אבל משום מה דווקא בקטעים האלה הקהל נשפך מצחוק לנגד עיניי המשתאות (כשנועה ההמומה שואלת את הרופא "מה???" כמה פעמים, הוא אומר שהוא רושם לה גם בדיקת שמיעה. או: כשאומרים משהו שקשור לפרוקטולוג הרופא מגיב ב"מעניין לי את התחת"). מיכאל הנגבי, שבתוכנית הטלוויזיה "עד כאן!" בטח כותב לעצמו את הפאנצ'ים – כי הם רמה אחת מעל כל השאר – יודע היטב על מה אני מדברת.
את ההצגה, שהחלה את דרכה בפסטיבל תיאטרון קצר 2019 וזכתה להפקה באורך מלא, מביימת בכישרון וחן השחקנית-במאית תמר קינן (מיקה מ"החברים של נאור") והשחקנים כולם מזהירים. במיוחד אהבתי את יוסי ירום בתפקיד עמי. הוא נראה כמו קן של ברבי בסרט פורנו וסוחב, כך נראה, הלם קרב (טנק המחמד שלו, אגב, מופעל במיומנות רבה בשלט רחוק על ידי עוזר הבמאית נדב פורטיאנסקי). אהבתי גם את שלו גלבר בתפקיד בועז, למרות הפרסומת הלא כל כך סמויה לנייקי שהוא עוטה בשלב מסוים. גם גילת אנקורי ובעלה מייקל גרינספן לוקחים חלק בהצגה, ואני מזמינה אתכם לגלות לבד איפה.
ומה קורה בסוף? מבלי להיכנס לספוילרים, נאמר רק שקארמה איז א ביץ'.
קארמה איז א ביץ'. אורן דיקמן. צילום: יוסי צבקר
"גידול ושמו בועז"
מאת: אורן דיקמן
בימוי: תמר קינן
בהשתתפות: מיכאל הנגבי, יוסי ירום, נילי צרויה, שלו גלבר ואורן דיקמן
צוותא תל אביב
ההצגות הבאות: 28.6, 27.7, 31.8
לפרטים וכרטיסים לחצו כאן