אמנות ועיצוב

תומר בן אזר

האמן שנולד מחדש

לאמן ציון מקנזי יש סיפור חיים שהיה יכול בקלות לפרנס סדרת מקור בנטפליקס. וכמו בכל סיפור טוב, דווקא בתחתית של התחתית הוא גילה את היצירה ונפלאות האפוקסי. אחרי שפתח גלריה מצליחה ומריץ סדנאות בכל הארץ, עכשיו הוא יוצא בתערוכה משותפת עם שרון פרי 

פורסם: 16.11.21

אם הייתם אומרים לפני שלוש שנים לאמן ציון מקנזי שב-2021 תהיה לו גלריה מצליחה לעבודות אפוקסי ועץ בשילוב סדנאות מבוקשות בכל הארץ, ושהוא יציג את העבודות שלו בתערוכה יוקרתית משותפת עם שרון פרי, הוא היה מסתכל עליכם בעיניים כבויות ושולח אתכם לאלף עזאזל. אם הוא היה שם לב שאתם שם בכלל. כי ככה זה אצל אמנים, הקתרזיס היצירתי חייב משום מה להגיע אחרי שנים רבות של סבל. ולציון, איך לומר, לא היה חסר מזה.

 

מתוך 45 שנותיו, את רובן העביר ציון במעגל אינסופי של הימורים-אלכוהול-סמים-חובות, שגם כשהיה נדמה שהוא יוצא מזה, רק הלך והידרדר. אמנם את שנות התבגרותו העביר כשחקן כדורעף מוכשר, מגיל 16 (ועד היום) הוא גולש במסגרות חובבניות ברמה שלא היתה מביישת גולשים מקצוענים, והיה לוחם בגבעתי וחלק משירות הביטחון בנתב"ג, אבל העולם האפל והמפתה של ההימורים, אותו הכיר דרך קרוב משפחה עוד בשנות ה-80, חיכה לו בפינה.

IMG_0189_1.jpg
48ed601c-9d6a-46ec-b598-313385c2d6f1.jpg

סיפור חיים שלא היה מבייש סדרה בנפטליקס. ציון מקנזי והגולוגלות. צילום: איליה מלניקוב

"תמיד נמשכתי לעולם הזה," הוא מספר. "הכבוד, היוקרה, המעמד. ולמרות שניסו להרחיק אותי מזה, אני התעקשתי. ולא רק זה, רציתי להוכיח לכולם שאני אהיה מקצוען ורווחי ושאביא מיליון דולר הביתה. בערך שנה אחרי השחרור ניסיתי את מזלי, ובשנייה נהייתי מהמר בדם. משם הידרדרות היתה מהירה - אשמה, שפיטה עצמית, סמים, אלכוהול - ועוד הפסד ועוד אחד שגורמים לבושה ולרחמים עצמיים בכדור שלג שרק הולך וגדל. ובמקום לתפוס את עצמי, רק חיפשתי איך לברוח. חיי הלילה ומסיבות פרועות הפכו לשגרת היומיום שלי. 25 שנה חייתי במין יקום מקביל הזוי בלי שום קשר למציאות."

להתפרק לרסיסים

אבל המציאות חזקה כנראה מכל דבר, וכשהוא רק בן 23 הוא מביא לעולם את הילד הראשון שלו (מתוך שלושה), כאשר בת זוגתו דאז נכנסה להריון והחליטה לשמור את התינוק. כשאיכשהו הוא מנסה בכל זאת לסדר את חייו ולהכניס אליהם קצת יציבות, כמה שנים אחרי זה הוא מכיר את אם ילדיו הנוכחית, וביחד הם יורדים לאילת. באילת הוא מקים עסק לגלידות ומנסה לשקם את חייו, אבל אלת המזל לא לצידו גם הפעם. העסק מתרסק, בשברון לב הוא נכנס לטאבה, ושוב בולען ההימורים והסמים נוגס בו ללא רחמים. "הפכתי מכור בכל רמ"ח איבריי. חי ליד המציאות. כל הזמן בחובות, כל הזמן מסובך, במצב נפשי לא טוב, הסמים מקהים את החושים, צורך קוק ביומיום. מתתי מוות רוחני לחלוטין. הפכתי להיות שד שחי עם האשה שלו ושני ילדיו הקטנים. ומה שהכי כאב, זה שחוץ ממנה אף אחד לא באמת ידע כמה אני מכור. חייתי בהסתר."

f7e5103d-0a5a-4afa-8806-b80c40fcb85b.jpg

גולש מגיל 16. ציון וגלשן מצופה באפוקסי. צילום: דדי ברק

למרות זאת, מתחת לפני השטח התחילו לצוץ להן תחושות אחרות, חדשות, שלאט לאט קיבלו צורה ממשית בחייו של ציון. "כל הזמן קיבלתי אותות וסימנים מאלוהים כמה שאני צריך לצאת מהעולם הזה," הוא מספר בהתרגשות. "כבר הגעתי לסיטואציות מסוכנות מול עבריינים בגלל חובות שהלכו ותפחו, הייתי על סף מוות לא פעם בגלל שימוש חורג. גם אחרי שחזרנו למרכז, והפעם לכפר סבא בשביל השקט והניתוק, לא הצלחתי להפסיק. הייתי שבר כלי, לא יודע מה לעשות עם עצמי, המשפחה שלי ברוגז איתי, הייתי לבד, לגמרי לבד."

 

נקודת השינוי התרחשה לילה אחד ב-2018, אחר שאיבד את ההכרה ופינו אותו באמבולנס לבית חולים. "הייתי באובר-דוז פסיכי, חזרתי הביתה אחרי יומיים-שלושה והדבר הראשון שעשיתי זה לקרוא לסוחר שלי שיביא לי סמים. באותו הלילה אני עושה קוק, ושום דבר לא קורה לי. באיזשהו שלב יורדות לי דמעות, ואני מבין שקורה לי משהו 'מעבר' - מעבר לכוחות שלי, מעבר לצרכים הספציפיים הפיזיים שלי. מאוחר יותר אני אבין שזו היתה זעקת הנשמה. לפעמים אנחנו כל כך חולים שאנחנו לא מסונכרנים עם הנשמה שלנו, וכשהיא כבר לא יכולה יותר, היא פשוט זועקת. בארבע לפנות בוקר אני נפרד מהסמים לנצח וזורק את כל מה שנשארו לי. למחרת אני פונה לחבר שהיה משתמש והפסיק, ותוך שבוע אני מגיע לצפון ל'קהילת הדרך', קהילה רוחנית לטיפול בהתמכרויות, ונכנס לעשות שם מסלול של כמה חודשים טובים. שם אתה מבין כמה שאתה באמת דפוק. מפרקים אותך לרסיסים ובונים אותך מחדש עם הדי.אן.איי האמיתי שלך. 20.4.2018 הוא התאריך שנולדתי מחדש."

83a6efa2-9249-4780-84a7-1ae7f448dea1.jpg

גאולה דרך היצירה. צילום: איליה מלניקוב

ללמוד ללכת

במהלך חודשי הטיפול ציון מוצא בתוכו אהבה חדשה ומלאת תשוקה. "בתקופה שאני שם, פורץ ממני איזשהו צורך עז ובלתי נשלט לעשות משהו עם הידיים. היו לנו שעות יצירה, והייתי מאוד פעיל בהן. בזמני הפנוי התחלתי לשרבט ולצייר כל דבר שהיה לי בראש. פתאום אני מרגיש שעד היום לא עשיתי את מה שאני צריך לעשות בחיים. אני מתחיל להבין שהדברים שאני טוב בהם ומספקים אותי הם דברים שצריך לתרגם מהראש לידיים. אני מוצא את עצמי בונה דברים מעץ כמו ספסלים לחבר'ה מהקהילה, מדרגות וכו'."

 

חודשיים יעברו וציון מתנקה לחלוטין. "ב'קהילת הדרך' יש צוות מטורף ברמות על, חלקם מכורים נקיים, חלקם עובדים סוציאליים, עובדי מקצוע מהשורה הראשונה. זה מקום שאלוהים בא לשתות בו קפה אחר הצהריים. שם אני עולה על הדרך, מכיר את ציון בפעם הראשונה, לומד ללכת בפעם הראשונה, לומד מה זה 'חיים', צולח את הטיפול, מסיים כבוגר קהילה ויוצא לחיים האמיתיים."

 

אחרי התנסות קצרה כשכיר, ציון מחליט ללכת עם התשוקה שלו עד הסוף, מתחיל לחפש השראות ונכבש לחלוטין על ידי האפוקסי והאפשרויות הבלתי מוגבלות שהוא מייצר. "נתקלתי באפוקסי ברשת לגמרי במקרה. זה קסם לי ברמות, התחלתי להביא הביתה חומרים ולצקת בעצמי, לומד הכל בעצמי. תוך זמן קצר הבנתי שאני טוב בזה. התאהבתי. הלכתי לחפש מקום, וככה הוקמה 'זיזי גלרי'."

סדנאות יצירה מבוקשות בכל רחבי הארץ

וכשאתה טוב במשהו, וכשאתה עושה אותו מתוך אהבה עצומה ותשוקה אינסופית, ההצלחה מגיעה. כבר בתחילת דרכו ציון מעלה תמונות של עבודות שלו לאינסטגרם וזוכה לים של תגובות ומחמאות, כשמקביל האפקט הוויראלי מזמן לו הזדמנויות עסקיות, כשהזמנות של חברות ומותגים מתחילות להגיע. הטיימינג גם משחק תפקיד, כשבשלב שציון מגלה את האפוקסי ככלי אמנותי, הוא פחות או יותר גם השלב שבו התחום פורץ בעולם.

האפוקסי היפנט אותי בקטע אחר. כבר בתחילת דרכי, ברמה הכי בסיסית, הדהים אותי איך מחומר שמתחיל כנוזל והופך לנוקשה אפשר לקבל מיליון ורסיות. אני זיהיתי מיד, מה שהרבה עוד לא זיהו אז, שאפשר 'לשפוך' למשל נהר אל תוך שולחן, להוסיף לו חלוקי נחל, ולייצר לו נראות ייחודית וחד פעמית. הבנתי שאפשר להטמיע חפצים אמיתיים בתוך רהיטים - למשל גיטרה שיש לה ערך רגשי, או אוסף גולות או מספריים - ובכך להנציח אותם כרהיט שימושי או אמנותי בעל מראה בלתי שגרתי שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים. האופציות היו בעיני אינסופיות, ועם המגוון האדיר של הגוונים הבנתי שאפשר ליצור מזה הכל מהכל. האפוקסי מחבר בעצם בין האמנות המופשטת לפרקטיקה. משלב בין שרבוט וציור חופשי חסר גבולות להוצאה בחומרים פיזיים לפועל."

69390072_123500522341217_8759787298582691840_o2.jpg

שילוב של אפשרויות אינסופיות. שולחן בהזמנה מיוחדת למספרה. צילום ציון מקנזי

עם הזמן ציון הולך ומתמחה בחיבור ההרמוני של האפוקסי ועץ, ומשכלל את היצירה שלו עם שילוב של אפקטים כמו נורות לד לדוגמה. המגוון של חפצי האמנות והרהיטים בגלריה הולך וגדל, החל מתליונים, עגילים ותכשיטים, דרך אקססוריז מדליקים כמו גולגולות ומנורות, רהיטים יוקרתיים סטייל שולחנות, ועד עיצוב פנים מלא של חללים, עסקיים ופרטיים. במקביל הוא פותח סדנאות יצירה בעץ ובאפוקסי למתחילים ולמתקדמים (ואפילו לילדים), אשר מתרחבות מעבר לגבולות הגלריה אל כל חלקי הארץ. ולמרות שהקורונה לא פסחה גם על חייו החדשים, ציון הפעם לא מוותר, לא נופל מחדש. להפך. נראה שחייו הקודמים לא רק שהובילו אותו למקום היצירתי החדש הזה, אלא גם חישלו אותו להתמודד ולעמוד מול כל דבר. "באמצעות שילוב של עשיה, עבודה ויצירה, הפכתי להיות מצל של אדם, לאדם יציב, רוחני ומאמין."

סרטן.jpg

לפרוץ גבולות באמצעות האפוקסי. מאובן של סרטן בשילוב נורות לד. צילום ציון מקנזי: 

וכשהמסלול מתכוונן מחדש, החיים מפתיעים בדרכים מרגשות. והנה, באחת הסדנאות שלו תופיע העיתונאית ושדרנית הספורט שרון פרי והכימיה ביניהם תפרוץ מיד. זו לא רק העובדה שגם פרי גולשת חובבת, ולא רק הקשר הבינאישי והחיבור ביניהם, אלא העובדה שפרי בעצמה היא ציירת ואמנית בנשמה. וכך יתחיל מסע אמנותי-יצירתי משותף של השניים, שבו ישלימו האחד את השנייה, על ידי שילוב של ציורים של שרון על גבי עץ, עם יציקות אפוקסי צבעוניות ויצירתיות של ציון. "ההיכרות ושיתוף הפעולה עם שרון הוא הדבר הכי מרגש ונפלא שיכולתי לקוות לו, מעין תרופה לכל מה שעברתי," ציון משתף. "העבודה שלנו היא באמת ייחודית, ואנחנו עושים משהו שעוד לא נעשה בארץ -  חלקים מהעבודה הם ציור של שרון, וחלקים אחרים הם אפוקסי שמשולב פיזית בתוך הציור. שרון לדוגמה תצייר ורד שחור בתוך חריץ בעץ, שאני אצוק בו אפוקסי שחור מטאלי, שייתן את הטוויסט. בסופו של דבר אני מצפה את כל העץ באפוקסי, והציור מקבל חיות תלת ממדית ממשית ומתעורר לחיים."

b54e13fc-3831-4916-be7e-475b3858defe.jpg
a582fdcb-4f01-4e04-913b-da006642e686.jpg

ציור על עץ של שרון  ויציקות אפוקסי של ציון. צילום: מלכה ניהום

עד עכשיו יכול היה מי שחשק ביצירות הייחודיות, רק לצפות בהן מרחוק בערוץ האינסטגרם השוקק של הגלריה, או להגיע פיזית לחלל העבודה והסדנאות של זיזי גלרי בכפר סבא. עכשיו הן ירוכזו כולן בתערוכה משותפת של השניים, שתיפתח במוצ"ש הקרובה במלון שומאכר שבחיפה, השוכן במבנה טמפלרי יפהפה משוחזר, מה שבוודאי יוסיף קסם לאירוע. בתערוכה תוכלו להתרשם מקרוב מהקסם בשילוב הייחודי של ציור ואפוקסי, וביכולת של שני אמנים שונים ליצור עבודה משותפת אחת. את התערוכה אוצר האמן גיל גורן, שזוכה לאחרונה לעדנה לאחר שפרץ בתחום הפופ-ארט, המשמש כאוצר אמנות של המלון, המעניק במה באופן קבוע לאמנים ישראלים ואמנות ישראלית.

862ca9f4-eadb-4545-b144-3327250ee83a.jpg

שילוב של שני אמנים ביצירה אחת. שרון פרי. צילום: מלכה ניהום

"אלו החיים החדשים שלי," מסכם ציון. "חיים של יצירה, של תשוקה ושל אהבה. ואני גאה ומתרגש להציג אותם לראווה בתערוכה הזו, עם שותפה, חברה ואמנית נהדרת כמו שרון."

 

Reborn – התערוכה

שרון פרי  & ZiZi Galerry

מלון שומאכר, לוחמי הגטאות 25 חיפה

פתיחה חגיגית: שבת 20.11, 24:00-19:00

 

התערוכה מוצגת ברחבי המלון החל מ-20.11 ובמשך חודשיים.

פרטים נוספים באתר המלון.