קולנוע

איתמר שדה

חוזרים לאולמות

שובם של בתי הקולנוע והטמפרטורות הגבוהות אל חיינו הוא זמן טוב לפקוד את האולמות הממוזגים ולהשלים כמה מהסרטים הבולטים שיצאו בשנת 2020, היוצאים כעת לאקרנים אחרי שאגרו אבק על המדפים. איתמר שדה עם ארבע המלצות רותחות

פורסם: 6.6.21
%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8%20%D7%A9%

ארץ נוודים (Nomadland)

זוכה האוסקר לסרט הטוב ביותר "ארץ נוודים" אינו בחירה ברורה מאליה. זהו סרט מסע פשוט, עם סיפור קטן ולא מודגש, והגיבורה שלו קודרת וקשה לפיצוח, אבל מדובר גם באחת החוויות הקולנועיות הכי מהפנטות ושובות לב של השנים האחרונות. בסרט המדובר של קלואי ז'או (שזכתה באוסקר על הבימוי), מככבת פרננס מקדורמנד (שזכתה באוסקר על השחקנית הראשית) כפרן, נוודית שיוצאת למסע ברחבי ארצות הברית לאחר שפוטרה מעבודתה במפעל. מקדורמנד האינטנסיבית והספרטנית היא לא רק הלב החשוף של הסרט, אלא דיוקן של אמריקה של החצר האחורית, היגעה וקשת היום. הנופים המרהיבים של חניונים וערבות מקנים מימד רוחני יוצא דופן לסיפור, ודמויות ארעיות שנעלמות כלעומת שבאו חולקות עם הצופים רגעי חסד ותבונה. לאורך הדרך המפותלת שבה דבקה הדמות, מתגלה היופי החבוי של קהילות ומקומות השוכנים בשולי החברה.    

 

"ארץ נוודים", ארה"ב 2020

בימוי: קלואי ז'או

104 דקות

עוד סיבוב (Another Round)

עוד סרט מבציר האוסקרים של 2020 הוא "עוד סיבוב" של הבמאי הדני הוותיק תומס וינטרברג. זוכה האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, שהעניק גם לבמאי שלו מועמדות, הוא קומדיה כובשת ומבעבעת על חבורה של ארבעה מורים מדנמרק במשבר אמצע החיים שמחליטים להפוך את עצמם לשפני ניסוי - הם מתחייבים לשתות כמות מסוימת של אחוז אלכוהול במשך כל יום תוך ציפייה שהדבר ישפר את חייהם. זה נשמע על הנייר כמו עוד אג'נדה אנטי אלכוהוליסטית, אבל הקומדיה הערמומית הזאת היא למעשה קריאת קרב של מעמד הביניים שתקוע בעבודה אפורה ואיבד את התשוקה שלו לחיים. הקוקטייל המשובח של דרמה וקומדיה מחליק בגרון בכיף, ולא מטיף לכאן או לכאן. וינטרברג מציג תמונה מורכבת של חיים שאין בהם פתרונות קלים ורגעי התרוממות באים עם רגעי שפל, ומצליח לקשור אותנו אל הדמויות הטרגיקומיות שלו ולרצות לחגוג איתן. 

"עוד סיבוב", דנמרק, הולנד, שבדיה 2020

בימוי: תומס וינטרברג

117 דקות

אמאל'ה (Run)

הפעילה הפמיניסטית הידועה גלוריה סטיינם אמרה פעם כי הבעיה של הילדים באמריקה היא "יותר מדי אמא". סטיינם התכוונה לחלוקה צודקת בגידול ילדים, אבל במקרה של המותחן הפסיכולוגי "אמאל'ה", הביטוי מקבל משמעות מסויטת ומורטת עצבים. קלואי (קיירה אלן) היא נערה נכה הגרה עם אמה (שרה פולסון המצוינת) בבית מבודד כשהאם המסורה דואגת לכל צרכיה. כמובן שהאידיליה לא נותרת על כנה זמן רב והבת מתחילה לחשוד שהאם מסתירה ממנה סוד אפל ומטריד. אניש צ'אגנטי, שביים את המעשייה המצמררת והיעילה הזאת, עושה שימוש יעיל במיוחד במצב הפיזי של קלואי כדי לייצר ולהגביר מצבים של מתח וחרדה, וטווה בצורה קפדנית את הדרך שבה הסוד האפקטיבי נחשף לפנינו טפח אחר טפח.

 

"אמאל'ה", ארה"ב 2020

בימוי: אניש צ'אגנטי

95 דקות

נשמה (Soul)

אולפני פיקסאר, חוד החנית של סרטי האנימציה, לא מאכזבים את הסטנדרטים הגבוהים שהם מציבים לעצמם פעם אחר פעם, ובסרטם האחרון "נשמה" הם שוב לוקחים אותנו למקומות רחוקים, מרחיבי תודעה ולב. ג'ו גרדנר, מוזיקאי ניו יורקי חסר מזל (בקולו של ג'יימי פוקס), מוצא את מותו בטרם עת דווקא כשהוא מתקבל להרכב הג'אז של חלומותיו. בעולם הבא, הוא מבין שהדרך היחידה שלו לחזור לחיים עוברת דרך חונכות של נשמה חסרת ייעוד. הסרט הקצבי רווי כקודמיו בכושר המצאה, הומור, דמויות זכירות ורגעים נוגעים ללב. זהו הסרט הכי בוגר של פיקסאר, הוא צולל אל עומק הג'אז, מוזיקה שנתפסת כבוגרת ואינטלקטואלית, והוא לא מפחד לגעת בנושאים מורכבים כמו מוות, ייעוד, השראה ומרדנות. הצלחתו מרשימה אף יותר לאור זאת שהוא נותר תקשורתי ונהיר גם לילדים.

 

"נשמה" ארה"ב 2020

בימוי: פיט דוקטור, מייק ג'ונס

95 דק'