הדר עבו ביקרה במוזיאון הפופ אפ בפנקס וחזרה מלאת התלהבות, סימפטיה ועם מסר אחד ברור: פחות סלפי, יותר להתמקד באמנות אם אפשר. "מאורת טיח נואשת, נדנדת פח רועשת," כתב עליה מאיר ויזלטיר. אבל תל אביב לא מפסיקה להפתיע גם בין הדחפורים וההריסות
פורסם: 7.2.22
איך אני אוהבת את הלימונדות של תל אביב. יש בלי עין רעה כל כך הרבה לימונים בעיר הזאת, העיר היקרה בעולם - אי אפשר לללכת בשקט על המדרכה, בכל מקום חופרים, בונים, קודחים, צופרים, מרעישים ו...קצת חולדות לתבל את העניינים. ועדיין, אין צבעונית ממנה, וכמעט מכל דבר סוחטים כאן לימונדה צוננת.
חברת אנשי העיר מקבוצת רוטשטיין, המתמחה בהתחדשות עירונית, רקחו כאן - זו הפעם השלישית - אכן לימונדה נהדרת. וכך, לפני שעוד שני בניינים נופלים אל סטטיסטיקת התמ"א 38, הוחלט להקצות את החלל שלהם לטובת מוזיאון Pop-Up מרהיב, מקורי, יצירתי וצבעוני, ולמשך עשרה ימים בלבד. בשישי 11.2 יירד המסך על המוזיאון, ועל הבניינים.
בעולם כבר השכילו להבין שאמנות רחוב היא טרנד חם ובועט, בין אם היא חתרנית או ממוסדת. מגרפיטי ועד מיצגים, האמנות תפקידה לספר סיפור, להביע מחאה או לעורר מחשבה. גם בתל אביב, שמאכלת לא מעט אירועי תרבות ואמנות, הבינו שמדובר בטרנד כיפי ומעורר עניין, ואין עיר מתאימה יותר ממנה בארץ להקים בה מוזיאון פופ-אפ "רשמי" - גם אם מדובר בכמה ימים בודדים.
מרהיב, צבעוני ומקורי. מוזיאון הפופ אפ בתל אביב צילום: הדר עבו
מוזיאון הפופ אפ השלישי של "אנשי העיר" קרם עור וגידים בתחילת החודש בתל אביב אחרי ההצלחה המסחררת של שני הגלגולים הקודמים - הראשון בבניין ברחוב קליי (אפריל 2019) והשני ברחוב קנצלסון (ינואר 2020) - שיצרו תורים של מאות אנשים שרק חיכו להזדמנות להיכנס ולצפות במיזמים הייחודיים - בין אם באמת כדי לצרוך קצת אמנות ובין אם רק בשביל הסלפי. גם הפופ-אפ הנוכחי, בבניינים בפנקס 11 ו-13, לא מבייש את המסורת, וגרר עד כה עשרות אלפי אנשים מכל רחבי הארץ שמוכנים לעמוד אפילו שעתיים בתור, לעתים בגשם ובקור.
כמו בפעמים הקודמות, גם הפעם חברו "אנשי העיר" לאוצרת יערה זקס, וביחד עם כ-150 אמנים הפכו את 24 הדירות בשני הבניינים על ארבע קומותיהם למוזיאון של ממש, כאשר כל דירה וכל חדר, כולל המטבח, חדרי השירותים והאמבטיה, הופכים לחלל המוקדש כולו ליצירתו של האמן/ית. הקונספט של הפרויקט כולו מתייחס, איך לא, לעידן הקורונה, כאשר כל אחד מהבניינים אוחז בקונספט מסוים, המתכתב עם הבניין השני: הבניין הראשון (11), המכונה WAKE ME UP WHEN 2022 ENDS, עוסק בעידן הקורונה ובהשלכות שלו על חיינו בעבר הקרוב ובהווה; הבניין השני (13) מתעסק בעידן הפוסט-קורונה המיוחל והעתידי שכבר מהדהד בקרבנו ומכונה ...I CAN SEE THE FUTURE AND IT’S. האמנים מצידם קיבלו יד חופשית ממוסגרת בקונספט הרחב, ויצרו מיצגים מגוונים מתחומי הציור, הגרפיטי, הארט, התפאורה ועוד ועוד.
_jfif.jpg)
אמנות בעידן הקורונה והפוסט-קורונה. צילום: הדר עבו
ביקרתי שם בשבוע שעבר, ככה במקרה כי הציעו לי, ואכן חוויתי חגיגת עיניים – פתאום אסלות לבנות פשוטות הופכות לצבעוניות, קולות בוקעים מהקירות, ציורים מטורפים מעטרים את הרצפות, וחדרים - שעוד רגע יישברו לחתיכות וייבנו מחדש - מחייכים אלינו עכשיו. הרבה מלים, ציטוטים ומשפטים פזורים על הקירות, וריח של צבע טרי מעניק תחושת אותנטיות - ממש כאילו האמנים המוכשרים נמלטו משם עם המכחולים והנצנצים דקה לפני שהגענו.
מה שכן, החגיגה הצבעונית הזו הגיעה אחרי תור ארוך, שמתקדם בעצלתיים. גם הצפיפות בפנים כמעט והופכת את הסיור האמנותי לבלתי אפשרי. לזה תוסיפו קבוצת ילדות חמודות אך מעט מעיקות שהחליטו לעשות תמונות לאינסטוש - אבל בהגזמה - כמעט על כל קיר אפשרי. ולמרות היופי הרב, היצירתיות האינסופית והסקרנות לראות מה יחכה לנו בדירה הבאה, בחדר הבא, הקושי הרב לנוע בין החללים הכניע אותנו בסופו של דבר ולא הספקנו לראות את הכל. ועדיין, המיצגים שתפסו עינינו היו צבעוניים, מרהיבים ומעוררי מחשבה ואין לי ספק שכך גם השאר.
לא לשכוח ליהנות גם מהאמנות בין סלפי לסלפי. צילום: הדהר עבו
אם אתם מחליטים להגיע, ומעוניינים להתעמק קצת יותר בכל יצירה, קחו בחשבון שכדי לראת הכל כמו שצריך, יש להקצות לסיור עצמו לפחות שעה וחצי (ובתוספת התור, כשעתיים וחצי-שלוש מינימום). המלצתנו החמה היא להגיע דווקא בשעות היום ולא בערבים, ומומלץ להצטייד קצת ברקע על האמנים המשתתפים והיצירות בעמוד הפייסבוק של המוזיאון, או באתר המושקע, שבו תוכלו בנוסף גם ליהנות מסיור וירטואלי במיזם כולו, ללא תורים וללא הפרעות.
ואם יורשה לנו, וטרחתם, וחיכיתם, ויגעתם ומצאתם - המלצה חמה מהלב: קצת פחות סלפי, קצת יותר להתעמק באמנות.
פופ-אפ מוזיאון ת"א #3 POP UP Museum TLV
פנקס 11 ו-13
ימים א׳-ה׳ - 10:00-21:30
יום ו׳ - 09:30-15:30 (פתוח עד 11.2)
הכניסה חופשית