החיבור הבינדורי בין אחת המוזיקאיות הותיקות והיציבות בסצינת הרוק הנשי קורין אלאל לפרפורמית הצעירה והבועטת הילה רוח יצר הופעה מרגשת ומיוחדת במינה בפסטיבל המגבר האחרון. נטע עמית התאהבה מחדש במוזיקה השמחה
פורסם: 8.12.21
בסרט הדוקומנטרי "Jagged" על אלאניס מוריסט מבית היוצר של HBO, מוזיקאיות כמו שירלי מנסון וטיילור סוויפט מספרות על האופן שבו אלאניס פרצה את הדרך עבור נשים ברוק בשנות ה-90. בהיעדר מספיק מודלים של אישה שמחזיקה גיטרה, עולה על הבמה ומבצעת שירים שכתבה, הנוכחות של אלאניס על הבמות וההצלחה המסחררת שזכתה לה בתעשייה שנשלטת בעיקר על-ידי גברים, היוו השראה למוזיקאיות רבות.
נזכרתי בסרט ובדמות מעוררת ההשראה של אלאניס מוריסט שעולה ממנו כשראיתי את קורין אלאל עומדת לבדה עם גיטרה אקוסטית על הבמה הרחבה של מרכז ענב בחמישי האחרון כחלק מאירועי "פסטיבל המגבר". אמנם אלאל פרצה לתודעה ולבמות בארץ בערך בזמן שאלאניס נולדה, אך גם בסצינה המקומית קשה לחשוב על הרבה נשים שמתחזקות קריירה מוזיקלית מצליחה ויציבה לאורך עשרות שנים, שהניבה אינספור שיתופי פעולה מוזיקליים ועשרות שירים ולהיטים, שמקצתם בוצעו במרכז ענב.
קריירה מוזיקלית יציבה. קורין אלאל בפסטיבל המגבר. צילום: תומר נויברג
לאורך ההופעה אלאל שילבה סיפורים ואנקדוטות על השירים והחיים עצמם (המלצה מקורין: אל תנסו להפריד בין הכלב לחתול שלכם כאשר הם רבים כי זה עלול להיגמר בדם. שלכם), תוך שהיא מתקשרת עם הקהל ומקלילה את האווירה המעונבת משהו של מרכז ענב. הופעת סולו ללא להקה היא מאתגרת כשלעצמה, אך שמחת החיים והאותנטית המתפרצת של אלאל, עם גרוב ואנרגיות של טינאייג'רית בת 25, סייעו לה לספק את הסחורה במה שנראה כמו אפס מאמץ. כן, גם בגיל 66 קורין אלאל מחזיקה הופעה של שעה וחצי לבדה עם גיטרה אקוסטית, בעוד שאני כבר הייתי מוכנה ללכת לישון כי השעה היתה 21:30 ולא עשיתי היום שנ"צ. הכי FAIL#. שלי, כמובן. ובניגוד אלי ולשאר בני התמותה הרגילים, אלאל בוודאי גם תשכים קום מחר לקורס סקיפרים שהיא בדיוק עושה וסיפרה עליו בין השירים. היש בארץ אשה יותר מגניבה ממנה? אני לא בטוחה.
לאחר מספר שירים אלאל מזמינה לבמה את הילה רוח. אירוח של מוזיקאי.ת אחרת בהופעה עלול להיות חרב פיפיות: הוא יכול להיות מאוד טוב ולשדרג (ולגוון) את ההופעה, או לחילופין סתמי, באופן שקוטע את הרצף של הופעה טובה שכבר צברה תאוצה. במקרה הנוכחי, האירוח של הילה רוח הכניס למופע הסולו של אלאל אנרגיות נוספות, והחיבור הבינדורי בין אחת מחלוצות הרוק בארץ לבין אחת מהרוקריות הבולטות של הדור הצעיר היה זורם, טבעי ואף מתבקש. אהבתי במיוחד הביצועים לשיר "מעיין" של קורין אלאל ו"דובה גריזלית" של הילה רוח, שהלחינה למילותיה של יונה וולך, שם הרגשתי שכל אחת מעניקה אינטרפרטציה אישית וערך מוסף משלה לשיר של השנייה. הילה רוח היא אחת הפרפורמריות הכי טובות שיצא לי לראות בארץ, אך מי שראו אותה בפעם הראשונה אמש לא בהכרח היו יכולים להתרשם מכך. ולא משום שההופעה שנתנה לא היתה טובה, אלא בעיקר בגלל פורמט הסולו האקוסטי, בהיעדר להקה, דיסטורשן ואווירת דרום העיר של הבארבי.
פרפומרית בחסד. הילה רוח. צילום: תומר נויברג
חיבור בינדורי מעורר השראה. קורין והילה על הבמה. צילום: תומר נויברג
לאחר שהילה רוח ירדה מהבמה, אלאל ניגנה שיר חדש בשם "אור עולה", שכתב היוצר והמפיק Sangit, ולדעתי לא נופל באיכותו וביופיו מהלהיטים הוותיקים והמוכרים שלה. לאחר מכן פצחה ברצף של אותם להיטים בדרך לסיום ההופעה, בין היתר "אנטארטיקה", "שיר לשירה" ו"כשזה עמוק", בביצוע מרגש בליווי הקהל, שמילא את מקומם של ענבל פרלמוטר או אביתר בנאי בקול השני בשיר.
ההופעה הסתיימה בנימה אופטימיות במיוחד עם "שיר בכיף", מה שהזכיר לי שבכל פעם שאני רואה את קורין אלאל בהופעה - ולצערי זה לא קורה מספיק - אני אומרת לעצמי שאני באמת צריכה להיפתח יותר למוזיקה שמחה. בכל זאת, זה ממש כיף. לצערי אני אף פעם לא מצליחה להתמיד בזה, ובסוף תמיד חוזרת לסורי. כלומר, לשירים האפלים של הילה רוח, ששרה על עולב העולם והקיום האנושי, ותופיע בבארבי ב-1.2. במקומכם כבר הייתי דואגת לשריין כרטיס או שניים.
קורין אלאל מארחת את הילה רוח,
פסטיבל המגבר, מרכז ענב לתרבות,
חמישי 2.12.21
האשה הכי מגניבה בארץ. קורין אלאל. צילום: תומר נויברג