ההבדל בין מופעי קאברים מנומנמים למופע מחווה מרגש שמעלה אותך על אוטוסטרדת הנוסטלגיה, ניכר לא רק ברמת ההשקעה והרצינות של ההרכב, אלא גם באהבה והתשוקה האמיתית של חבריו למושא המחווה, והכבוד שהם מעניקים לקהל שהגיע ליהנות ולהתרפק על העבר. מופע המחווה של קרניבנד לבוני אם ולדיסקו של שנות ה-70 הוא שואו מלוטש ברמה הגבוהה ביותר, ולא רק בגלל מיכל אמדורסקי
פורסם: 8.6.21
אפתח בכך שאומר שאיני חסיד של מופעי קאברים, או בשם הבמה שלהם "מופעי מחווה". בתור אחד שאוחז בתחביב הלא זול של הופעה חיה לפחות פעם בשבוע, תמיד אעדיף את המקור, גם אם העניין טומן בחובו כרטיס טיסה, מלון וביקורת דרכונים. אך לעתים קרובות מדי המקור פשוט לא זמין, כך שאם חשקה נפשי ליהנות מאווירה + קהל מיוזע + בירה + מוזיקה שכבר אי אפשר לאתר בלייב, מופעי המחווה הם הפתרון היחיד.
מעבר למופעי הענק שמסתובבים בחו"ל, כמו מרק מרטל עם מופע המחווה שלו לקווין או The Dire Straits Experience (שניהם מגיעים לארץ), בשנים האחרונות התפתחה בארץ סצינה שלמה סביב להקות קאברים המתמחות במופעי מחווה, שלקחו את הנושא כמה צעדים קדימה באופן מרשים ביותר. וכך, מלבד זמרים ומוזיקאים איכותיים, הדגש הוא על דיוק בביצוע ובעיבודים, בתלבושות, בתפאורה, באנרגיה, באווירה, ולעתים אף בכלי הנגינה עצמם, כשעל הכל מרחפת תחושה של מקצוענות ורצינות מעוררת השתאות. הקהל ראה כי טוב, וקבוצות שלמות של מעריצים עוקבים אחרי מופעי המחווה המושקעים הללו לכל מקום בתחושת שליחות, ולרוב מאוד קשה להשיג להם כרטיסים. בין השאר תוכלו למצוא הרכבים כמו רוקוויל, ביטלמניה, שליחי הבלוז, העכבישים של פלוטו, ECHOES, הסיקסטיז, הטרנזיסטור ועוד ועוד.
להקת קרניבנד, בניהולו של המפיק אודי קרני, היא אחת מלהקות המחווה המובילות והוותיקות בארץ, המתהדרת בסדרת מופעים העולים תדיר באולמות הגדולים, כולל היכלות התרבות והזאפות למיניהם. בין המופעים של הלהקה - מופע מחווה לשירי להקת אבבא, מופע מחווה לשירי שנות ה-80, ומופע מחווה לברוס ספרינגסטין ובריאן אדמס, כאשר כל מופע מלוטש עד הסנטימטר האחרון. במופע המחווה של קרניבנד לבוני אם ולדיסקו של שנות ה-70, שהתקיים בשישי האחרון במועדון גריי שביהוד, הגעתי גם מתוך סקרנות אבל בעיקר כדי לפרגן לחברה שזו לה הופעת הבכורה בלהקה (הזמרת והמוזיקאית אביגיל איפרגן, ובגילוי נאות גם עובדת ב"אג'נדה"). איני באמת חובב בוני אם, ואת ההנאה שלי מהמוזיקה של שנות ה-70 אני סופג מסגנונות אחרים, אך דווקא הניתוק התרבותי שלי ממהות ההופעה גרם לי להעריך עוד יותר את הביצועים וההשקעה, ובעיקר את ההשפעה על הקהל, מבלי ללכת שבי אחר הלהיטים.
תלבושות שלא מביישות נאמבר באירוויזיון. צילום: גיא פריבס
כראוי למופע המוקדש לשנות ה-70, את הגריי מילאו מקצה לקצה קבוצות רבות של בני חמישים פלוס, שהיו טין אייג'רים בתקופה שבה הדיסקו היה ה-דבר, במעין פגישת מחזור מאולתרת. אפשר ממש לחוש את ההתרגשות באוויר, לקראת החזרה הצפויה בזמן לאותם רגעי קסם בלתי נשכחים. על הבמה עולות הזמרות ליטל סיביליה, מיכל אמדורסקי (כן כן, היה הרבה סלפי אחרי ההופעה) ואביגיל איפרגן יקירת המדור, כשהן עוטות תלבושות שלא היו מביישות נאמבר לייב באירוויזיון, מחוזקות בזמר המצוין עידן שמי ובהרכב מוזיקלי משובח. ההתחלה המנומנמת יחסית, עם שירים כמו Let It All Be Music, Hooray Hooray It's a Hollyday או No Woman No Cry, לוו בתנועות ריקוד שפעם באמת נחשבו לפריצת דרך בהגשת שירים בלייב, והיום לא נותר אלא רק להביט בהן בחיבה נוסטלגית.
אבל נוסטלגיה בצד, הדיסקו של שנות ה-70 היה בועט ולוהט, וחלק לא מבוטל מהלהיטים נצרב באוזנינו עד עצם היום הזה, וכך המופע לאט לאט מעביר הילוך, ואני צופה בהשתאות איך חברי השולחן שאליו צורפתי אחר כבוד, מפסיקים עם שיחות השלמת הפערים שלהם ומתחילים מבלי משים לנוע עם המוזיקה ולנסות להיזכר במלים.
טברנה גירסת הדיסקו. צילום: גיא פריבס
אם היה בי חשד קל שמופע מסוג כזה הוא עוד "גיג" עבור הלהקה, הוא הופרך מהר מאוד כאשר האנרגיה של החברים על הבמה החלה מידבקת, והקהל מתחיל לשתף פעולה. אין אפס, אם הלהקה לא נהנית, הקהל מרגיש בזה ומשתעמם. וקרניבנד? מתענגים על כל רגע. הקול חורך הנשמה של ליטל, האנרגיה המתפרצת של אמדורסקי, הקסם המהפנט של אביגיל, והכריזמה הנשפכת של עידן עושים את העבודה. הם לרגע לא מורידים את הרגל מהגז, בין אם בקטעי הסולו, הביצועים המשותפים או הרגעים שבהם הם יורדים אל הקהל, ובאמת עושים שמח ללא טיפה של ציניות. טברנה גירסת הדיסקו. וכך, להיט רודף להיט, אפילו הפסקה קלה להחלפת תלבושות לא רומזת על הפוגה, כי הנה הם מיד חוזרים ומפציצים שוב עם להיטים כמו Hands Up ,I Will Survive ,Sunny, She Works Hard For The Money, ו-Daddy Cool שקינח את ההופעה.
איני חסיד של מופעי קאברים. אבל למופעים שמצליחים להקים אותי מהכיסא ולרקוד עם אנשים שאני לא מכיר, כשאני נדבק בחוויה נוסטלגית שכלל אינה שלי, שאני יכול להעריך כמה מאמץ הושקע כדי להביא את האמנות הלא פשוטה הזאת אל הבמה, אני אשמח להגיע שוב.
לא עוד מופע קאוור מנומנם. קרניבנד נותנים עבודה בגריי
קרניבנד במופע מחווה לבוני אם ולדיסקו של שנות ה-70.
המופעים הבאים ב-15.7 בהיכל התרבות ראשון לציון, וב-23.7 בהיכל התרבות מודיעין מכבים רעות.
זמרים: מיכל אמדורסקי, אביגיל איפרגן, ליטל סיביליה, עידן שמי
קלידים וניהול מוזיקלי: איתמר מירון
גיטרה: אבירם בר נתן
גיטרה בס: אייל בן ישראל
תופים: יקיר קרני
כוריאוגרפיה: מיכל אמדורסקי
הפקה: אודי קרני