היתה זו להקת אבבא, הנציגה של שבדיה, שזכתה במקום הראשון עם השיר Waterloo. המנצח השבדי שלה עלה על דוכן המנצחים כשהוא לבוש כנפוליאון. במקום השני היתה זו ג'יליולה צ'ינקווטי מאיטליה (שבשנת 1964 זכתה בתחרות זו במקום הראשון) ולמקום השלישי הגיע הצמד מאוט ומקניל ההולנדי, שאוהבי מוזיקת הפופ בישראל כבר הכיר אותו בלהיטיו. במקום הרביעי התמקמה אוליביה ניוטון ג'ון המאוכזבת.

צרפת ביטלה את השתתפותה בתחרות, ברגע האחרון, עקב מות הנשיא שלה, ז'ורז' פומפידו.

לוקסמבורג היתה אמורה לארח את האירוויזיון בשנה זו, אך בגלל שזכתה פעמיים ברציפות, היה ברור שאין לה את הממון כדי להפיק זאת שוב אצלה. הבי.בי.סי הבריטי התנדב לעזור ולהפיק זאת באנגליה.

יוני רכטר נאלץ לא להיות עם חבריו על הבמה, בגלל החוק שמאפשר עד שישה אנשים בהצגת שיר, ולכן הופקד בעמדת הניצוח על התזמורת. רכטר, שלא ניצח מעולם על תזמורת בחייו, נאלץ לבצע זאת מול מיליונים ובשידור ישיר. לכן עבר בארצנו קורס ניצוח מזורז משלום רונלי-ריקליס (מורה לניצוח באקדמיה), אדוארד אולארצ'יק (אביו המוזיקאי של אלון) ונעם שריף (שעיבד את תפקידי התזמורת לשיר של כוורת בתחרות).

​

צביקה פיק בתגובה על השיר הישראלי ל"להיטון", מיד לאחר התחרות: "זו היתה טעות לשלוח להקה בת שישה איש. היו מספיק זמרים וזמרות שיכלו לייצג אותנו בהצלחה. הגיע ללהקה השבדית לתפוס את המקום הראשון. היה ללהקת כוורת שיר בינוני למדי. לא הלהיבו אותי מבחינה מוזיקלית".