הסיפור שאינו נגמר

"פסטיבל מספרי סיפורים", שהחל את דרכו ב-1993, מעניק לקהל פתח להתוודע לסיפורים המרתקים, המצחיקים, המרגשים והבלתי נגמרים שלנו. השנה הוא מביא את סיפוריה של ישראל ותושביה דרך עיניהם של רבים ויעסוק באנשים ונושאים יוצאי דופן, כמו 60 שנה לבית החולים איכילוב, 100 שנה לעיר גבעתיים וערב הצדעה לגבי עמרני וליא קניג. תהליך בחירת הסיפורים הוא לא עניין של מה בכך ומעבר לנושאי הפאנלים המרתקים, השנה החליט אלפי לשים דגש דווקא על מה שלא מספרים לנו. "אני מחפש בסיפורים של הקהילות, העדות, הקבוצות, את האירוע הדרמטי. השנה למשל יש ערב היסטוריונים המספרים על כשלונות - כולם שמעו על נצחונות, אבל דווקא כשלונות זה הכי מעניין, הכי דרמטי. או למשל ערב 'מקורות יודעים דבר' של עיתונאים, על הדלפת ידיעות. איך הסיפורים מגיעים אליהם?"

פאנל מרגש במיוחד עבורו בפסטיבל השנה יהיה על יהדות עיראק. בפאנל יובא בין השאר סיפורה של המחתרת היהודית, המציינת 80 שנה להיווסדה, דרך סיפורם האישי של אלפי ומשפחתו שהיו חלק ממנה. אלפי אמנם בקיא בסיפורים הקשורים לתולדותיו ומקורותיו, אך גם לו, כמו לכולנו, תמיד יש עוד מה ללמוד על עצמו. "פעם אחת, בשידור חי על הבמה, למדתי משהו חדש על אבא שלי. נשות המחתרת הציונית סיפרו סיפור על מה קרה בימי המחתרת הציונית בעיראק. מסתבר, שהסיפור התרחש בבית שלנו, שבו היה אחד הסליקים המרכזיים של בצרה. הן מספרות עלי, ילד בן שנתיים, בסליק בבית שלי, ואני יושב על הבמה ולא מאמין. עם כל התחקיר והלימוד, את זה אני לא ידעתי." ואולי זה מה שכל כך מרשים ביוסי אלפי וכל כך עוצמתי בחוויית הסיפורים. מאז ועד היום הוא הבין שהעבודה שלו היא להיות תלמיד מקשיב ופתוח לסיפורים שסביבו. מתברר, שלכל אחד יש סיפור, וכל אחד דרך הסיפור יכול ללמוד משהו על עצמו.

פסטיבל מספרי סיפורים ה-28,
28.9-18.9, תיאטרון גבעתיים.
לתוכנייה המלאה ולכרטיסים לחצו כאן.