במה

תיאטרון, מחול ומה שביניהם

זעם ותהילה

רקדני להקת המחול קמע, ובראשה הכוריאוגרף תמיר גינץ, לא תיארו לעצמם שהיצירה "זעם", שעוסקת באלימות בחברה ושהיתה אמורה לעלות לפני יותר משנה, תהיה אקטואלית מתמיד. עכשיו הם סוף סוף עולים לבמה ורוצים מהקהל שני דברים: חיבוק וקתרזיס

יפעת מנוס3.jpg

יפעת מנוס

פורסם: 7.6.21

לפני כחודש, ב-11 במאי לקראת השעה 21:00, עלו רקדני להקת המחול קמע לבמה באולם סוזן דלל. הם היו נרגשים, מאופרים ולבושים, מוכנים להופעה השנייה שלהם בסך הכל אחרי 14 חודשים של השבתה. ואז נשמעה אזעקה בכל אזור גוש דן. ואז בומים עמומים. הרקדנים והקהל שהתאסף במקלט (ואני בתוכם) ידעו שהופעה כבר לא תהיה כאן הערב. "חלק מהרקדנים שלנו נכנסו להלם, חלק פחדו, חלק מהרקדנים הזרים שבאו מחו"ל גם בכו," נזכר תמיר גינץ, המנהל האמנותי והכוריאוגרף של הלהקה. "בשבילנו זאת היתה מכה מאוד גדולה. אחרי שנה וחודשיים ניסינו להרים את הראש מעל המים, כמו שאומרים, ואי אפשר לתאר את גודל השבר. קדמו לזה חודשים של הכנות למופע. אפילו לחדש יצירה לוקח חודשיים של עבודה עם רקדנים, שמונה שעות ביום."


זו הסיבה שגינץ וחברי הלהקה כל כך משתוקקים לעלות על הבמה, בבכורה של היצירה החדשה שלהם, "זעם" (המופע שבוטל בחודש מאי היה "במדבר דברים"). גינץ סיים לעבוד על "זעם" רגע לפני הקורונה. ערב הבכורה היה אמור להיות בזמן הסגר הראשון, ומאז נדחה ונדחה. הוא לא תיאר לעצמו עד כמה התכנים שיצר יקבלו משנה תוקף בעקבות אירועי האלימות שפשו בארץ מאז. "היצירה נבעה מתוך תסכול," הוא מספר. "אנחנו מסוכסכים בינינו בצורה בלתי אפשרית, וגם אם תמיד היו סכסוכים, אני חושב שאיבדנו את הרסן כחברה והיום גילויי האלימות בחברה שלנו - ברחובות, בהפגנות, באלימות המינית כלפי נשים, באלימות פוליטית, ברשת, בשיח הפוליטי והחברתי - הביאו אותי למחשבה שהכול פה מתפורר, ושאני רוצה לפרוק את זה לתנועה. התוצאה על הבמה היא בעיניי מסע רגשי שיוצר קתרזיס לכל מה שעובר עלינו. סערה רגשית מחד ומרגיעה מאידך. יצרתי עבודה שיש בה הרבה מן ההזיה, והרבה מזה הפך למציאות בינתיים. היא לא איבדה שום דבר מהכוח שלה בתקופה הזו".

זעם ותהילה

מסע רגשי אל עבר הקתרזיס. צילום: כפיר בולוטין

מדרום תגיע הבשורה


להקת המחול קמע פועלת בבאר שבע, וחבריה מתגוררים בעיר ובסביבותיה. "כל הרקדנים והעובדים של קמע מחויבים לחיות כאן," אומר גינץ, "גם אני עזבתי את רמת אביב לפני תשע שנים לטובת באר שבע. נתתי דוגמה אישית."


למה דווקא באר שבע?

"בבאר שבע קיים מזה 50 שנה בית הספר למחול הגדול והטוב בארץ בעיני - בת דור באר שבע. לפני 19 שנה נוצרה לי הזדמנות, בתור כוריאוגרף צעיר, להקים להקת מחול חדשה מתוך בית הספר. הגעתי למקום שהיתה בו קרקע פורייה גם מבחינת הבוגרים, שהיו רקדנים מצוינים, וגם מבחינת התשתית הארגונית. כיום הלהקה מבוקשת לא רק בארץ, אלא בכל העולם. רגע לפני היציאה מהקורונה אנחנו כבר מאוד עמוסים בלוח ההופעות בחו"ל בעונה הבאה. כרגע אנחנו מוזמנים לצרפת, גרמניה ומקסיקו."


הלהקה מורכבת מ-16 רקדנים מהארץ ומהעולם. 12 מתוכם ישתתפו ב"זעם". "כרגע, אחרי הקורונה, יש קצת פחות רקדנים זרים. יש שני צרפתים, הולנדי והונגרייה," מציין גינץ. "החל מיולי יהיו לנו רקדנים גם מארה"ב, צ'ילה והולנד."

MachoMan_שם הצלם Marti Artalejo.jpg

חודשים של הכנות. "זעם". צילום: כפיר בולוטין

"זעם" היא שיתוף הפעולה הרביעי שלך עם אבי בללי מ"נקמת הטרקטור", שיצר את המוזיקה. איך נראית העבודה ביניכם?

"אבי הוא שותף שלי כמעט עשור ליצירה. בנינו קול משותף וכמעט כל צעד שלנו הוא ביחד. בהתחלה הוא מחבר קטע מוזיקלי מאוד קצר, ואז אני מתקדם ביצירה הפיזית, הכוריאוגרפית. הוא בא לראות את זה בסטודיו ואז מתקדם עוד עם המוזיקה. אנחנו יוצרים מחול שהוא קצת מזרח תיכוני, מדברי. אנחנו כל כך שונים מהאירופאים ובטח מעמי המזרח הרחוק. אבי אומר שהוא הכי אוהב ליצור בהשראה המדברית, עם כל הפיזיות המאוד חמה, הפראית, הארצית. כל הדברים שמאפיינים אותנו כעם. תכתבי ששנינו, וגם חברי הלהקה, כבר לא יכולים לחכות לבכורה של 'זעם' ולחיבוק מהקהל."


"זעם", להקת המחול קמע, מרכז סוזן דלל, תל אביב

תאריכים: 8.6, 9.6, 5.7, 6.7

מחיר כרטיס: 140-110 שקל.

לפרטים וכרטיסים לחצו כאן