העונה החדשה של תיאטרון באר שבע עומדת השנה בסימן מחזאות ישראלית מקורית בלבד, ותציג למבחן הקהל שמונה מחזות - החל מעיבוד בימתי ל"אחד משלנו" וכלה באופרת רוק מבית היוצר של עמית אולמן. מאחורי היוזמה עומדת המנהלת האמנותית של התיאטרון, שיר גולדברג. רונאן קפלן תפס אותה לשיחה
רונאן קפלן
פורסם: 1.9.21
שיר גולדברג, המנהלת האמנותית של תיאטרון באר שבע, לא מסתירה שאת התוכנית המסקרנת של העונה החדשה רקמה בזמן סגרי הקורונה, ששיתקו לחלוטין את עולם התיאטרון הישראלי. "תקופה קשה," היא מספרת. "תקופה של אי ודאות. היה לי המון זמן לחשוב על תיאטרון בכלל ועל עולם התיאטרון הישראלי בפרט, ולהגיע למסקנה שהגיע הזמן שנעשה משהו אחר. אנחנו בבאר שבע, ובגלל שאנחנו תיאטרון קטן, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעשות דברים אמיצים יותר. אני שואפת ליצור חוויה כוללת לצופה. אני רוצה להגיע אל עוד קהלים, ובפירוש להגיע לקהל יותר צעיר."
ואולי דווקא בגלל שמדובר בתיאטרון מקומי, הקהל לא יעדיף יותרקומדיות שנונות מיינסטרימיות בסגנון בריטי נגיד?
"אני רואה בתיאטרון כלי חינוכי, עם חזון. מקום שבו אפשר לדון למשל בנושאים קהילתיים. העונה הישראלית שיצרנו בתיאטרון נוגעת בשלל גווני הקשת של החברה הישראלית. עונה מאוד אישית, ספציפית, בשילוב ביקורת חברתית. אנחנו מאמינים שהתוכנית, שנבנתה ביחד עם הוועדה הרפרטוארית של התיאטרון, תעניין מאוד את הקהל המקומי".
תיאטרון בשילוב ביקורת חברתית. "אחד משלנו". צילום: תום גץ
הביוגרפיה של גולדברג שזורה באהבה למלה העברית ולתיאטרון ישראלי. ביחד עם שותפתה ליצירה המחזאית שחר פנחס היא ביימה בעבר הצגות ע"פ שי עגנון, דבורה בארון, א.ב. יהושע וגם נתן אלתרמן. מה שמעלה את השאלה, האם מותר ליוצר עכשווי לשנות טקסטים של יוצר כאלתרמן. גולדברג מסבירה, שגם במקרה של אלתרמן היא מתייחסת אל המלה הכתובה כחומר גלם בדרך ליצירה חדשה, ואם יש צורך להוסיף מלים, או לשנות, מבחינה זה בסדר גמור, ומה שחשוב הוא לייצר תיאטרון שהוא "כאן ועכשיו". כמו הקומדיה הפוליטית "דרך השלום" שכתב העיתונאי גיא מרוז וביימה גולדברג, שעלתה לאחרונה על במת התיאטרון. "דרך השלום" מספרת על יישוב קטן בעוטף עזה, ועל הקשר בין שני שכנים - זה מהצד הערבי וזה מהצד היהודי - שהחליטו לחתום על הסכם שלום ביניהם, בלי פוליטיקאים ובלי מדינות. בעיניים נוצצות מספרת גולדברג על ההצלחה של ההצגה, ועל השיח שהיא יוצרת, שנמשך גם אחרי רדת המסך בדיונים באולם.
דוגמה נוספת ליצירה מקומית בבאר שבע היא באמצעות קבוצת התיאטרון הצעירה שהוקמה לאחרונה במסגרת התיאטרון, בניהולו של הבמאי אריאל ג. וולף. כ-300 שחקניות ושחקנים צעירים מכל רחבי הארץ ביקשו להצטרף למיזם החדש, ומתוכם נבחרו שמונה שעברו כולם להתגורר בעיר. לאחרונה הם התחילו בחזרות, והתכנון הוא ליצור מחזות המבוססים על חומרים מקוריים מתוך עבודה של חברי הקבוצה על פרויקטים בתוך הקהילה בבאר שבע. הקמת הקבוצה היא התגשמות חלום ישן של גולדברג, וכולנו תקווה שהפירות של קבוצת הצעירים החדשה הזאת יזכירו את קבוצת התיאטרון המיתולוגית של תיאטרון חיפה בסוף שנות השבעים, שהביאה לבמה הישראלית מחזות כגון "ליל העשרים" ושחקנים כמו מוני מושונוב ושלמה בראבא.
יכולים להרשות לעצמנו להיות אמיצים. שיר גולדברג. צילום: אייל קאופמן
עושה רושם שלא ניתן לייצר "עונה ישראלית" ללא מחזה נוקב על צה"ל, ובמשבצת הזאת ממוקם העיבוד הבימתי לסרט "אחד משלנו" בבימויו של כפיר אזולאי. ליחידת צנחנים המוצבת בשטחי יהודה ושומרון מגיע חוקר מצ"ח לחקור את מותו של מחבל פלסטיני. החוקר מופתע לגלות שמפקד היחידה בהווה הוא חברו הטוב, ולומד שמסכת העובדות שהוצגה לפניו שקרית ומטעה. את התסריט המקורי כתב בני ברבש ב-1989, ואת הקונפליקט בין הערכים אחוות הלוחמים ונאמנות לאמת נוכל לראות בקרוב על במת תיאטרון באר שבע.
עוד מספרת גולדברג בהתרגשות על "גיבור" כ"אופרת הראפ מדע בדיונית הראשונה בעולם", או אולי רק בישראל. בכל מקרה, מדובר בערב שלם על טהרת אמנות הראפ, אותה יצר עמית אולמן, אחד ממייסדי סצינת הפואטרי סלאם בארץ. אולמן התפרסם בעיקר בזכות מחזה הראפ הבלשי "העיר הזאת" מ-2012, שזכה להצלחה מסחררת הן על ידי הקהל והן על ידי הביקורת, ושזיכה אותו בפרס קיפוד הזהב על הבימוי והכתיבה (ההצגה זכתה גם בפרס המוזיקה ופרס האנסמבל המצטיין). "גיבור", אותה אולמן ביים, כתב והלחין, חוקרת ומשחקת עם הארכיטיפים של ז'אנר גיבורי-העל, באמצעות שירה, קצב, הומור ומודעות לתרבות העכשווית. ולמרות הקריצה לקהל צעיר יחסית, גולדברג מאמינה שמדובר בחוויה תיאטרלית שתדבר גם אל הקהל הרחב.
הצגות נוספות שיעלו במסגרת העונה החדשה של התיאטרון הן "המנקים" - מחזה דוקומנטרי המבוסס על עשרות עדויות אישיות של מנקות ומנקים בחברה הישראלית; "קצר" - קומדיה זוגית רומנטית-טרגית בכיכובם של כוכבי התיאטרון אפרת ארנון ומולי שולמן; "מותרת לכל אדם" - דרמה סוערת על נשים עגונות ומאבקן בחירות מול בית הדין הרבני מאת איה קפלן; "האחים" - מחזה המפגיש את הפוליטיקה הישראלית עם אולם משחקי הראליטי של אולפני הטלוויזיה; "פיטר פאקינג פן" - יצירה בימתית בבימויו של אריאל נ. וולף בהשראת ספרו של ג'יימס בארי, הבוחנת את מורכבות הזהות של ילד אבוד בן זמננו; ו"טופס 17", סאטירה על מערכת הבריאות הישראלית מאת גיא מרוז שגם הלחין את השירים המלווים אותה.
"היתה חסרה לי בקורונה ההתקהלות באולם התיאטרון," מסכמת גולדברג. "היתה חסרה לי החוויה החיה של הצגה על במה. יש סיבה שהתיאטרון שורד למעלה מ 3,000 שנה. אבל התיאטרון גם חייב להתייחס למקומו בעולם, ולתהות על הרלבנטיות שלו כאן ועכשיו. עלינו כיוצרים מוטלת המשימה ליצור הצגות מגוונות, שנונות ומעניינות. הצגות מצחיקות, מבדרות. אבל גם כאלה ששואלות שאלות נוקבות על מה שקורה מסביב אולם התיאטרון. יש לנו מחויבות מאוד גדולה לקהל המינויים שלנו, העומד על כ-15 אלף איש מבאר שבע ויישובי הסביבה, הנהנים מהפקות המקור שלנו ומהצגות אורחות ממיטב התיאטרון הרפרטוארי הישראלי. האחריות שלנו היא שלקהל שלנו יהיה מעניין ושירצה לחזור אלינו שוב ושוב."
תיאטרון באר שבע, העונה החדשה.
לאתר התיאטרון לחצו כאן.