סקירת קולנוע

שודדי הביצה האבודה

הוא לא מטופש מספיק כדי שנקבל בהכנעה את העלילה המחוררת, הוא לא מצחיק מספיק כדי שנסלח לו על זה, הוא לא מותח, הוא לא רומנטי, ואפילו בכל מה שקשור לתחכום הוא לא יוצא מגדרו. מה שהופך את "הודעה אדומה" לסרט בינוני ומקושקש ששם את הבידור לפני הכל ושוכח את כל השאר

%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8%20%D7%A9%D7%93%D7%94_edited.jpg
תומר בן אז"ר
פורסם: 13.11.21

סרטי שודים הם אחד הז'אנרים החביבים עלי. אני אוהב את התחכום, את הסטייל, את משחק המוחות מול חוקרי המשטרה / כנופיות מתחרות / אויבים אחרים (מחקו את המיותר) נחושים לא פחות, את הדיוק בהוצאה לפועל של תוכנית המאסטר פיס, ואם יש גם סיפור עוקץ בסביבה הרי זה משובח. ואני תמיד כמובן בעד השודדים.

אני חושב שצפיתי כמעט בכל סרטי וסדרות השודדים והנוכלים המעניינים של התקופה האחרונה, החל מסדרת "אושן" כמובן, "האיש שבפנים", "סנאץ'", הג'וב האיטלקי", "מלכוד" (הרשימה עוד ארוכה, אני יודע), דרך "בית הנייר", "לופן" וסדרת התעודה "שודדים" של נטפליקס, וכלה בסרטי עוקץ קלאסיים משנות ה-80 כמו "שם המשחק" של דיוויד מאמט מ-1987, או "נוכלים עם סגנון" של פרנק אוז מ-1988. לכן כה שמחתי לשמוע על הסרט החדש בנטפליקס "הודעה אדומה" (Red Notice), בכיכובם של דווין "דה-רוק" ג'ונסון, ריאן ריינולדס וגל גדות.

הטריילר המבטיח פורש עלילה פתלתלה המתפרשת על פני סדרה של לוקיישנים חובקי עולם ופוטוגניים להפליא, ובעיקר הרבה הרבה הומור ופאן. כלומר, סרט שלא לוקח את עצמו ברצינות, ששם לעצמו כמטרה בראש ובראשונה לבדר, והאמת היא שאין לי שום בעיה עם זה. להפך. כל עוד... ובכן, כל עוד הוא איכשהו אמין אפילו בתוך חוסר הגבולות של עצמו.

שודדי הביצה האבודה

אפילו שלושת הכוכבים לא מצליחים להרים את הבינוניות. "הודעה אדומה"

בגדול, עלילת המסגרת - הגנרית יש לומר - מביאה את סיפורן של שלוש ביצי זהב נדירות מימי קליאופטרה המפוזרות במקומות מאובטחים ביותר, שאחריהן מתחקים שני גנבי-על מבוקשים - נולאן בות' ו"הרץ" (ריינלודס וגדות בהתאמה) - המתחרים ביניהם על התואר המפוקפק גנב/ת האמנות מס' 1 בעולם (לטעמי אגב זה לנצח יהיה "מק" של שון קונרי מ"מלכוד"). אל המירוץ אחר הביצים מצטרף ג'ון הארטלי, פרופיילר מומחה של ה-FBI, אשר מתחבר לבות' על מנת ללכוד את הרץ (The Bishop) שהפלילה אותו, ועל הדרך לנקות את שמו. ואחרי כולם רודפת חוקרת אינטרפול נחושה.

הבעיה ב"בהודעה אדומה" נעוצה בדיוק במהות שלו - בידור קליל נטול חשיבות עצמית - כי גם סרט שבא קודם כל לבדר, אמור להיות אמין ולעורר חיבור כלשהו לצופים ולא לעורר גיחוך (ע"ע "בעקבות האוצר הרומנטי"). אחרת הוא לא מבדר, הוא מעצבן. נראה כי מרוב הרצון לבדר שכחו בהפקה שיש חשיבות גם לתסריט הגיוני, עלילה מתקבלת על הדעת ודמויות עגולות (ולא, סיפור משותף ומוכר לעייפה על אבא מנוכר כדי לסמן וי על "עומק" לא נקרא "דמות עגולה"). "הודעה אדומה" לא מטופש מספיק כדי שנקבל בהכנעה כל טוויסט בעלילה (כמו "בית ספר לשוטרים מתחילים" לדוגמה), הוא לא מצחיק מספיק כדי שנסלח על כל השאר, הוא לא מותח, הוא לא רומנטי, ואפילו בכל מה שקשור לתחכום הוא לא יוצא מגדרו. בין דר, דאן דאט. מה שמשאיר סרט די בינוני ומקושקש.

העלילה נעה על פני שבע מדינות ושלוש יבשות, הצילומים נהדרים, והסרט כולו מלא בקריצות והשראות מסרטי הרפתקאות ושודים אחרים ("אינדיאנה ג'ונס" ו"אוצר לאומי" הם הבולטים ביניהם), ועושה זאת במודעות עצמית ראויה לציון, כמו שעשה למשל "רצח כתוב היטב" לסרטי הבלשים והפילם נואר. וזה כל כך חבל כי קיים בסרט הזה כל כך הרבה פוטנציאל. אבל אפילו השחקנים הראשיים לא מצליחים להפיח בו רוח חיים אמיתית, גם אם ניכר שהם נהנו בסט הצילומים. אם תשאלו את עצמכם למשל מי הגיבור ב"הודעה אדומה", לא בטוח שתמצאו תשובה. וזו כבר בעיה.

מבחינת הדמויות הראשיות, הטיימינג הקומי הידוע של ריינולדס ("דדפול") הולך לאיבוד בדמות המעצבנת להפליא של בות' שלא מפסיקה לקשקש, דמות הבריון-אך-הרגיש-החכם בגילומו של דה-רוק בעל המבט המיוסר שחוקה ומאוסה זה מכבר, ואילו גל גדות נאלצת לגלם - אמנם בחן רב - דמות טפלונית וחד מימדית, אם כי מרענן לראות אותה בדמות הנבל (מה שמעורר סקרנות לקראת גילומה של המלכה המרשעת בעיבוד המתוכנן ל"שלגיה"). חוקרת האינטרפול (רית'ו אריה) - בעלת הבעת פנים בודדת הנעה בין אכזבה ותדהמה - לא באמת מהווה איום, ורוב הזמן כולם עושים ממנה צחוק. שזה די מוזר בהתחשב בשם של הסרט עצמו, הרי מה איכפת לנו שהם מבוקשים בכל העולם? במילא הם יצליחו להתחמק. כך גם ממכשולים קטנטנים בדמות שומרי ראש, סוהרים, סוחרי נשק או שור זועם. וכשאין גיבור אמיתי, ואין אנטגוניסט ראוי, מה נשאר לנו?

הכל ב"הודעה אדומה" קורה מהר מדי, דמויות מופיעות ונעלמות בפתאומיות בכל רגע ש"צריך", אנשים נכנסים/יוצאים/בורחים/קופצים/מגיעים/טסים ממקום למקום כאילו מדובר במכולת השכונתית מתחת לבית, הפריצות והגניבות מתרחשות בקלילות כמו ריצת בוקר, התגנבות לנשף מסיכות עולמי של סוחרי נשק פשוטה יותר מלהיכנס למסיבות בבלוק, ובגדול נראה שכשאין פתרון תסריטאי הגיוני בנמצא כדי לסגור חור בעלילה, אז פשוט נקפוץ קדימה בזמן ונשאיר לצופים לדמיין לבד מה קרה.

את הסרט ביים וכתב רוסון מרשל ת'רבר ("דודג'בול", "אנחנו המילרים"), ששיתף פעולה בעבר עם דה-רוק ב"גורד שחקים" וקומדיית הפעולה "סוכן וחצי". דווקא מבמאי שמבין דבר או שניים בסרטי קומדיה, בדגש על קומדיות פעולה, הייתי מצפה לסרט הרבה יותר משעשע, ולהרבה פחות הומור מאולץ, שכאילו קורץ לצופים ואומר "הבנתם מה עשיתי עכשיו?". כן, יש הברקות, צחקתי פה ושם (אד שירן בתפקיד עצמו גונב את ההצגה כרגיל), אבל זה פשוט לא מספיק בשביל סרט כזה. עם זאת, סצינות האקשן מבוימות דווקא במיומנות מרשימה, והן כיפיות מאוד לצפייה, אם כי אין לי מושג אם הן מצדיקות תקציב ענק של כ-150 מיליון דולר (מינוס השכר האסטרונומי לשחקנים, מתוכם 20 מיליון דולר לגדות על פי ההערכות).

את זכויות ההפצה לסרט רכשו נטפליקס מיוניברסל לאחר שהאחרונים ויתרו עליו, ואני חייב לומר, שלולא מסע יחסי הציבור המסיבי, ושלושת השחקנים המככבים בו, ספק אם "הודעה אדומה" היה מעורר כל כך הרבה רעש ברשת. בסופו של דבר מדובר בסרט בינוני מינוס, שחוץ מסצינות אקשן פה ושם וכמה בדיחות מוצלחות, אינו מספק את הסחורה בלשון המעטה. לפחות דבר אחד אפשר להגיד על "הודעה אדומה" - הוא יותר מוצלח מ"צבא הגנבים" של נטפליקס (הפריקוול המיותר בהחלט של "צבא המתים").

"הודעה אדומה", ארה"ב 2021
תסריט ובימוי: רוסון מרשל ת'רבר
נטפליקס, 118 דק'