אחרי שצפתה בסדרה "אחרי חצות" על מעלליו של אלון קסטיאל, הדר עבו הבינה שהזדעזענו מספיק
עונה חדשה ל"בואו לאכול איתי", התוכנית שאוכלת את כולן בלי מלח
היא מותחת כמו שהיא מופרכת, היא ממכרת כמו שהיא מעצבנת - התופעה "בית הנייר" הגיעה לסיומה. ולמרות החריקות, הדר עבו מצאה אהבה
הדר עבו אולי לא הגיעה מעולם הפשע, אבל היא מכירה את החיים בפריפריה מהשורשים. וזו לא הסיבה היחידה שהיא התאהבה ב"בני אור" ובמאור לוי המצוין
סדרת הנעורים המתוקה הזו היתה קאלט אמיתי בשנות ה-90. עכשיו אפשר למצוא אותה שוב בממשק (באנגלית) של נטפליקס וליהנות מקייתי הולמס לפני שהכירה את טום קרוז
הסדרה התיעודית "הבזק של רצח" מציפה שוב את השאלה על תפקיד הזיכרון האישי והחוויה הסובייקטיבית בחיפוש אחר האמת
כאן 11 ממשיכים להפציץ, והפעם עם סדרה ששמה בפרונט - באמצעות צוות מצוין של שחקניות אנונימיות ברובן - את החוויה האותנטית הצה"לית של טירונות 02. הדר עבו צפתה והתמכרה. כמו כל המדינה
עודד רגב צפה ב"הסודות של איסטאון" וחזר נפעם ולא רק בגלל קייט וינסלט
לעתים יש לנבור במעמקי מאגרי ה-VOD של ספקי התוכן כדי לאתר פנינים טלוויזיוניות. "חדר החדשות" היא פנינה כזו
למרות ההתחלה המבטיחה ומשחק מצוין, "חמצן" הוא סרט מדע בדיוני שגרתי שלא לוקח סיכונים
