המסך הקטן

כל מה שמעניין בטלוויזיה

באנו חושך לגרש

"בני אור" של YES גדושה בקללות ובאלימות פיזית קשה ומספקת מראה מצוינת ועגומה בו זמנית של החיים בשכונות העוני בצל הפשע, ללא עתיד ואופק ברורים. וזו בדיוק המעלה שלה. השחקנים האנונימיים המצוינים ובראשם מאור לוי אפוף הכריזמה ועמיר בניון אחד משלימים את חוויית הצפיה האותנטית שהופכת את הקרביים ומדגישה לנו את מה שאסור להתעלם ממנו

אביה אטס.jpg

הדר עבו

2.6.21

בני אור

יש לי כמה חולשות בחיים. לדוגמה לסדרות ישראליות איכותיות, שלשמחתי יש מי שמטפל לי בחולשה הזו בשנים האחרונות, והרבה סדרות כאלה צצות בנוף. חולשה שניה וגדולה לא פחות היא לאותנטיות. גדלתי בפריפריה, ובעיני אותנטיות היא האנשים הפשוטים והסיפורים "הרגילים". "בני אור", הסדרה החדשה של Yes, אולי לא מספרת סיפור "רגיל" אבל מצליחה לשלב את שתי החולשות שלי בצורה מדויקת. מדובר בסדרה שעוסקת בשכונה נחשלת בבאר שבע (שכונת בני אור), ובחבורת נערים שמוצאים את עצמם חלק מעולם הפשע, בלית ברירה ואולי מבחירה (שגם היא כנראה בחירה כפויה).

הסדרה מתמקדת בקונפליקט של אלי (מאור לוי המדהים), שנאלץ לממן את טיפול הגמילה של אביו הנרקומן (עמיר בניון), ומוצא עצמו פותח תחנה למכירת סמים, יחד עם חבורה של בני גילו שגדלו בשכונתו. כבר מהפרק הראשון ניתן לזהות כיצד היוצרים (גיא בלילה ואלעד ביטון) מצליחים לתפוס היטב את נקודת התפר הזאת שבין נעורים פשוטים בשכונה קשה, ובין ההפיכה לפושעים, ל"גברים שלא רואים בעיניים". העובדה המפתיעה ביותר היא, שבשביל לחזק את האותנטיות היוצרים ליהקו לסדרה חבורת נערים אנונימיים ללא ידע מוקדם במשחק. בעולם שבו אפילו לסיים בית ספר גבוה למשחק לא מקנה קריירה ודאית, לשלוף ככה שחקנים (פנומנליים בעיני) מהשכונות זה אינו דבר מובן מאליו, ויותר מכך - הייתי מגדילה ואומרת שזו אפילו שליחות. היוצרים בחרו את הנערים מהחיים עצמם, אחרי שרובם עברו בעצמם תקופות ילדות והתבגרות לא פשוטות כלל, בצל הפשע והעוני. וכנראה שזה הקיק הטוב ביותר של "בני אור".

אלימות כתופעה ולא כמסר

אבל לא רק השחקנים שמגלמים קצת את עצמם הם הדובדבן שבקצפת, אלא האופן שבו הסדרה עשויה. בין קללה לקללה, בין דקירה לדקירה, הצלחתי לעוף יחד עם העלילה ולהרגיש שאני צופה בספק ,אלכס חולה אהבה" משודרג בן ימינו, וספק סדרת פשע ספרדית. העריכה המוזיקלית והצילום מביאים איזשהו נופך של משהו מאוד ישראלי, ויחד עם זאת מאוד לא. גם הדיאלוגים עצמם משובחים ומשדרים אותנטיות - בועטים ומצחיקים ביחד.

אבל בראש ובראשונה צריך להרים (או להוריד את הכובע, מה שמתאים) לשחקן הראשי - מאור לוי. מאור, רק בן 21, גדל בעצמו בצל הפשע ועזב את הבית כבר בגיל 11. לא פלא שהוא יודע בעל פה את נבכי נפשו של אלי, הדמות שכל כך קל להתחבר אליה. אבל יש משהו בילד הזה שמרמז שהוא הולך להישאר בנוף שלנו עוד שנים רבות בזכות הכריזמה יוצאת הדופן וכשרון המשחק הטבעי ייחודי. "בני אור" גם חושפת את העובדה שעמיר בניון הוא לא רק זמר ענק, אלא גם שחקן מצוין. נכון, הוא השתבץ לתפקיד הנרקומן בגמילה שאולי קורץ באופן מסוים לחייו האישיים, אבל הייתי מהמרת בשמחה על כך שנראה על המסך בהזדמנויות נוספות את התגלית הטלוויזיונית הזאת.

בני אור

כשרון וכריזמה. מאור לוי ודנה פריד ב"בני אור". צילום מסך

הסדרה טרם הסתיימה, ואני בטוחה שצפויות לנו עוד התפתחויות עלילתיות מרתקות. נכון, "בני אור" שופעת קללות ואלימות פיזית קשה מאוד שגורמת להרמת גבה. לא נורא. זו המציאות. לא מעט אנשים גדלים לתוך זה, לא מעט ילדים פשוט אינם מכירים מציאות אחרת. לפני כשבוע התפרסמה כתבה על שני בני נוער מדימונה שנעצרו בעקבות ונדליזם במוסדות חינוך, שטענו כי לקחו השראה מהסדרה. בעקבות הפרסום, צפו קולות שגינו את "בני אור" ואת הדוגמה שהיא משמשת לבני נוער. תסלחו לי, זה קצת מתחסד וממש לא קשור למציאות. אנחנו בעידן טלוויזיוני אחר, עידן שמציף את הבעיות ולאו דווקא מנסה לחנך. מעבר לכך, המסרים המשתקפים מהסדרה אינם מעודדים אלימות ופשיעה, להפך. החינוך מתחיל למעלה, ואם יש מי מהצופים שחושבים שהילדים שלהם יהיו "בני אור" רק באשמת סדרת טלוויזיה, הגיע הזמן להסתכל למציאות בעיניים ולהבין - "בני אור" היא לא הבעיה, היא מציפה אותה. ושאפו על כך.