המסך הקטן

כל מה שמעניין בטלוויזיה

בול פגיעה

בסדרת המתח החדשה "פגע וברח" מבית נטפליקס והיוצרים של "פאודה" יש את כל המרכיבים כדי לרתק אתכם למסך - ריגול, אקשן וליאור רז אחד. רק חבל שחסרה בה קצת נשמה

אביה אטס.jpg

הדר עבו

פורסם: 16.8.21

פגע וברח

כמו מטאור, כך "פגע וברח", סדרת המתח החדשה מבית נטפליקס והיוצרים הישראלים ליאור רז ואבי יששכרוף (שאחראים גם ליצירת המופת "פאודה"), נחתה בחיינו. את ההמלצות לצפות בסדרה שמעתי מכל עבר, אז לא התווכחתי יותר מדי. בכל זאת – ליאור רז, נטפליקס, סי.איי.איי, מוסד, משהו טוב חייב לצאת מזה.

סוד הקסם של "פגע וברח" הוא ביכולת שלה לשמר מתח לכל אורך הפרק, ובמשך כל סצינה, כל הזמן. סיפור האהבה הטרגי של שגב (רז) עם העולה החדשה היפהפייה דניאל (קיילין אום) מסתעף והופך לדרמת מתח מטלטלת שמאתגרת את הצופים לנסות לצפות את המהלך הבא. אין למוח רגע דל במשך הצפייה, וזה כל כך כיף. וליאורז (בא לי לאחד לו את השם, מ'כפת לכם), ליאורז הוא משהו מיוחד בנוף הישראלי, ומצליח להיות גם כזה בנוף הלא-ישראלי (למרות שהסדרה צולמה רובה בתל אביב). לא פלא שהוא כבש את העולם עם "פאודה" ועכשיו הגיע "לוודא כיבוש" עם "פגע וברח". יש לו את היכולת הזאת להעביר את התחושה שבכל רגע נתון מישהו עומד להתנפל עליו או שהוא עומד להצית רחובות שלמים ולצאת מזה בחיים. קסם נוסף שלו הוא שאין שום דבר בלוק החיצוני שלו שמשדר "הגמוניה משיכתית", או במלים אחרות – הוא ממש לא נראה כמו אליל בנות טיפוסי (לא שרירן, לא גבוה, לא חטוב ושופע שיער), ועדיין הוא מצליח לגרום לנשות ישראל לשבת ולמלמל כל הזמן "איזה גבר ליאורז".

הרבה אקשן, פחות נשמה

אבל לא רק בליאורז עסקינן. "פגע וברח" משלבת תרבויות, ובשונה מ"פאודה", הפעם לא בין הישראלית לערבית, אלא בין התרבות הישראלית והאמריקאית. ככה גם השחקנים, ככה גם השפות המדוברות, וככה גם הסיפור עצמו שנוגע באיזורי הריגול הרגישים אצל שתי המדינות. גם שאר השחקנים עושים עבודה מצוינת - גל תורן, בתפקיד החבר הפוסט-טראומתי שהלך לאיבוד, מגלם את רון באופן שמעורר חמלה וסלידה יחד. באופן כללי, גל תורן הוא תמיד תוספת משובחת לכל סדרה ישראלית. על ליאור אשכנזי המצוין אין הרבה מה להוסיף, וגם מורן רוזנבלט עושה יופי של עבודה.

פגע וברח

מצית רחובות וגם נשים. ליאור רז

ועדיין, למרות המחמאות והפרגון העולמי, "פגע וברח" לא חפה ממגרעות. לעומת "פאודה" למשל, ל"פגע וברח" חסר לב, חסרה נשמה. אם אפשר להצביע על הנקודה שהביאה את "פאודה" להיות הסדרה המדוברת שהיא, הרי שזו תהיה הדרך שבה היא טיפלה בנושאים מורכבים כמו הסכסוך הישראלי פלסטיני כך שהצופים מזדהים עם כל הצדדים, כועסים על כל הצדדים ובעיקר מתוסכלים בכל פעם שאחת הדמויות מוצאת את מותה. ב"פגע וברח" יש גם לא מעט קפיצות בעלילה, ולפעמים הן חדות מדי, כך שהחיבור הרגשי מתנתק והצופים נשארים בעיקר עם המתח סביב תקריות מעט אבסורדיות, רוויות במרדפים, יריות ופיצוצים, ונדמה שהדגש הוא פחות על האינטריגות הבינאישיות שהיו יכולות לעורר ההזדהות. היה בא לי להזיל מדי פעם דמעה, ולא חסר על מה בסדרה שבה הגיבור הראשי מאבד את אשתו בנסיבות כל כך מסתוריות. וכך, גם דיאלוגים רבים נשמעים מעט סתמיים. למשל טלי הבלשית (מורן רוזנבלט) היא בת דודה של שגב והכל, אבל בואנ'ה, הוא מפעיל אותה בשלט רחוק עם חצאי מילים ומנתק לה בפרצוף, בזמן שהיא הופכת את העולם בשביל לחבר לו את קצוות החוטים, כמעט מבלי להבין מה קורה בכלל.


ובכל זאת, "פגע וברח" היא לגמרי מקור גאווה. לא סתם היא ברשימת הנצפים ביותר של נטפליקס; לא סתם הישראלים והעולם כולו מוצאים עצמם מרותקים למסך. היא שמה על המפה העולמית יוצרים ישראלים, שחקנים ישראלים ועלילה שהופכת את ישראל למשהו סקסי, מחוספס ומסקרן. העונה הראשונה רק נגמרה, הדופק שלי עדיין גבוה, וכל מה שנשאר לי לעשות זה לחכות מה ליאורז יגיד ומתי תצא כבר העונה הבאה. 


"פגע וברח", ישראל-ארה"ב 2021

נטפליקס