לברון ג'יימס והלוני טונס מצליחים לסחוף את הילדים - קטנים וגדולים כאחד. וההורים? ינועו בין רגעים של הנאה לגעגועים למייקל ג'ורדן
יפעת מנוס
פורסם: 28.7.21
אף פעם לא קרה לי שקניתי כרטיסים כדי לצפות בפרסומת, אבל תמיד יש פעם ראשונה. "ספייס ג'אם: אגדה חדשה" הוא תשדיר פרסומת חצוף בן 115 דקות למותג נייקי. עכשיו, משהבהרנו את זה, נשאלת השאלה אם זו פרסומת טובה. אם תשאלו את הילדים הם יגידו שכן (שאלתי שורה שלמה שישבה מתחתינו בקולנוע). אם תשאלו אותי, אגיד לכם שהיא סבירה מינוס. הציפיות שלי אמנם ירדו לגובה של מאגסי בוגס אחרי שקראתי ביקורות קולנוע מהארץ ומחו"ל, אבל עדיין הייתה איזושהי תקווה. "ספייס ג'אם" המקורי עם מייקל ג'ורדן היה זכור לי כסרט חמוד, אז כמה כבר אפשר לקלקל?
בתחילת הפרסומת, שמטעמי נוחות נקרא לה סרט, אנו צופים בלברון ג'יימס הצעיר נוטש את הגיימבוי שמפריע לו להצטיין בכדורסל. במעבר להווה ולמגרש הכדורסל הביתי של לברון, עכשיו כוכב-על ואיש משפחה למופת, בעיית ההתמכרות למסך צצה שוב. לברון נאלץ להתמודד עם בנו דום, שנמשך מאוד לפיתוח משחקי מחשב במקום לכדורסל ולא משתכנע מהקלישאות שאביו מנסה להטביע בו ("לא נוכל להיות מצוינים אם לא נעבוד קשה"). החוויה ששניהם צפויים לעבור בתוך היקום הממוחשב (יקומחשב) של האחים וורנר, תטלטל את עולמם. זהו גם הצידוק לשילוב בין אנימציה ללייב אקשן, כמו ב"ספייס ג'אם" המקורי לפני 25 שנה.
אל.ג'י.ריתם (דון צ'ידל) נמצא בתוך היקומחשב ורוצה לחבור ללברון כדי לזכות בהכרה ובתהילה שהוא כה ראוי להן, לדעתו. כשלברון מסרב הופך מר ריתם בן רגע לאיש הרע. הוא מאתגר את לברון במשחק כדורסל, זורק אותו לכוכב של הלוני טונס וממריד נגדו את בנו.
גם ב"ספייס ג'אם" המקורי העלילה נבנתה סביב משחק כדורסל גורלי בין כוכב NBA ונבחרת הלוני טונס לבין "הרעים". לברון אפילו מודה בזה בסרט, ברגע של כנות, כך שאפילו אי אפשר לכעוס עליו. צ'ארמר כזה. כמעט עושה חשק לקנות נעלי נייקי.
לברון המקסימון, עכשיו דמות מצוירת, יוצא יחד עם באגס באני למסע בין כוכבים בחלל כדי לגייס למשחק את הנבחרת. כל כוכב הוא אזכור לסרט או סדרה של תאגיד וורנר ככה והשמים הם לגמרי לא הגבול: מהסרט "אוסטין פאוארס" מגייסים למשל את אלמר, שדומה שתי טיפות מוג'ו למיני-מי; מה"מטריקס" מביאים את ספידי גונזלס ואת אבואלה (הסבתא); מהקומיקס הקלאסי של סופרמן שולפים את פורקי החזיר. לולה באני, שהופיעה לראשונה ב"ספייס ג'אם", חוזרת לסרט ההמשך אחרי שעברה מבחן אמזונות ב"וונדר וומן", וככה עוברים על פני עוד ועוד כוכבים. האמת היא שזה נחמד וכל אחד יכול להתחבר למה שהוא אוהב: לקומיקס הקלאסי או ל"משחקי הכס" (אני), ל"ריק ומורטי" (הילד) וכן הלאה.
למשחק הכדורסל, שבו לברון חוזר להיות דמות בשר ודם, מגיעים אוהדים מהסרטים והסדרות וגם זה די נחמד. כשמלך הלילה - המנהיג של המתים המהלכים מ"משחקי הכס" - מעודד כאחד האדם את הנבחרת שלו הוא כבר לא נראה כה אימתני. כנ"ל לגבי הפינגווין מ"באטמן". המשחק הופך לאישיו משפחתי כאשר הבן דום מוביל את הקבוצה המתחרה, מעין שיבוטים של שחקני ושחקניות NBA שלא משחקים הוגן ומובילים במחצית באלף נקודות. במחצית השנייה הקהל מקבל תצוגה של כל השטיקים והטריקים הידועים של דאפי דאק ושאר כוכבי הלוני טונס. זו פעם שלישית שנחמד לי בסרט, ואתם יכולים רק לתאר לעצמכם מה תהיה התוצאה הסופית הן במשחק והן ביחסי האב ובנו.
מי שמבין בכדורסל, או יושב בקהל ליד מישהו שמבין בכדורסל, ייהנה משלל רפרורים שקשורים ללברון, כמו התאוששות מ-3:1 (סדרת גמר מזרח-מערב ב-NBA שבו קליבלנד של לברון ניצחה 3:4 את גולדן סטייט) או הנטייה של הכוכב לנטוש קבוצות. וכשהוא מוציא מהפה את משפט המודעות העצמית: "כשכדורסלנים מנסים להיות שחקנים, זה לא הולך," אני לא יכולה שלא להיזכר בסרט שבו זה כן הולך. ב"אסון מהלך" המאוד מצחיק של איימי שומר נותן לברון תצוגת משחק חמודה, ורק על זה שהוא מצליח לא להתפקע מצחוק בשורות שלו מגיע לו גביע.
לסיכום, מדובר בסרט אפשרי לצפייה שמאדיר מותג ספורט מצליח, שחקן כדורסל מצליח ותאגיד בידור מצליח. ועם הצלחה לא מתווכחים.
יואב (בן 13. שיחק בעבר בקט-סל של הוד השרון ומתעניין בכדורסל מגיל 5): אהבתי את "ספייס ג'אם: אגדה חדשה" ומבחינתי זה היה סרט לא רע בכלל. אהבתי במיוחד את השילוב בין מציאות לאנימציה, היחסים בין אב וילד וכל מה שקשור לכדורסל. הייתי ממליץ לחברים שלי שאוהבים כדורסל ללכת אליו.
ספייס ג'אם: אגדה חדשה, ארה"ב 2021
בימוי: מלקולם די. לי
115 דקות, באנגלית עם תרגום או מדובב לעברית, ערבית וצרפתית (תלוי בקולנוע)
ללא הגבלת גיל (לדעתנו מתאים מגיל 7)