הקול אישי

אקורד הסיום של בתי הקפה הוותיקים

תומר בן אז"ר

פורסם: 21.3.21

גיא.jpg
אקורד הסיום של בתי הקפה הוותיקים

צילום: AlexS101 מתוך טריפאדווייזר

הסגירה של קפה מרסנד בבן יהודה פינת פרישמן היא שיקוף חד ומדויק של כל מה שדפוק כאן: התמוטטות העסקים הקטנים והבינוניים, הקושי הבלתי נתפס של החזקת בית קפה/מסעדה כיום (מכיר את זה מניסיון), ההתנכרות לעבר ולשורשים שלנו (אחד מבתי הקפה הותיקים בעיר, עוד משנות ה-50), ובאופן עקיף ההתנכרות לתרבות ולמסורת.

​מעבר לכך שזה היה בית הקפה החביב עלי, צמוד לבית, עם ארוחות הבוקר המפנקות ותבשילי הצהריים הביתיים המספקים, עם שירות לבבי ומחירים נוחים, נהנתי גם מהיכולת שלו לנתק אותי מהיומיום, למרות הרעש הבלתי פוסק מבן יהודה הסואן - שאיכשהו לא הפריע לתחושה הייחודית שהעניק המקום הזה, שמדי פעם מצאתי את עצמי יושב בו ליד אנשי רוח ותרבות רבים, כמו דב נבון, אורי גרוס, או חיים טופול.

אני לא בקיא בפרטים שהביאו לסגירת המקום (אני כן יודע שזה בגלל "המצב"), ואני בטוח שהבעלים עשו מעל ומעבר כדי שזה לא יקרה, אבל כשמקומות כאלו הולכים ונכחדים אחד אחרי השני, כמו קפה בתיה, קפה תמר, אורנה ואלה ועוד ועוד, זה שב ומזכיר לי שבעידן הזה - עם או בלי קורונה - אין לנו שום ערך לשום דבר שאינו מייצג את הכאן והעכשיו, את הנכון, את הטרנדי, את המדליק, את המהיר, את הקוביות בבטן, את הלייקים באינסטגרם, את הצפיות בטיקטוק, את החמסה חמסה פיו פיו מיליון דולר חביב אלבי.

נכון, לפעמים עסק פשוט עבר זמנו. אבל הסגירה של קפה מרסנד העציבה אותי מאוד, כי אלו בדיוק - אבל בדיוק המקומות שהפכו את תל אביב למה שהיא היום. תל אביב שחולדאי כל כך גאה בה, שאנחנו התל אביבים כל כך אוהבים לחיות בה, שמכל הארץ מגיעים לבלות בה, אבל מי שפאקינג הפכו אותה לכזו הם אותם אנשים קשי יום, שבנו אותה אבן אחרי אבן באמצעות אותם מקומות ומוסדות מיתולוגיים.

אבל מי זוכר את זה? מי יודע? למי איכפת כל עוד אפשר לטוס עם הקורקינט החשמלי המזדיין שלך בלי קסדה נגד כיוון התנועה בשביל עוד כדור גלידה בעוד גלידריה אופנתית שנפתחה, לעלות על המדרכה ולדרוס קשיש שבמקרה עמד בה. ובמקרה הוא גם זה שהקים את אחת הגלריות המפוארות בעיר. כמה סמלי.

​כי ככה זה היום.
בדיוק כמו שהמדינה - החברה - מתייחסת לקשישים, נוטשת ומזלזלת באלו שבנו את הארץ הזו ונלחמו עליה, ככה בדיוק היא מתייחסת לתרבות, לאמנות, לערכים ולמסורת, שהפכו אותה למה שהיא. ולא, להראות שאת קוראת פרקי תהילים בסטורי באינסטגרם או מדליקה נרות שבת לא אומר שאת מחוברת למסורת. את מחוברת לנרקיסיסטיות שלך. ואולי בעצם זו המסורת החדשה.