יפעת מנוס

רוקרים קוראים

תמר אייזנמן

צילום: ריקי קנדל

תמר אייזנמן

מה אני רוצה לספר עלי: אני תמר אייזנמן, גיטריסטית, זמרת, יוצרת ומפיקה. הוצאתי ארבעה אלבומים באנגלית וב-2015 ראה אור אלבום הבכורה שלי בעברית "לימבו", ובו שיתופי פעולה עם יענקל'ה רוטבליט, רונה קינן, יהלי סובול ועוד. באותה שנה גם עברתי לניו יורק ואני ממשיכה להופיע על במות בעולם ובארץ, להקליט ולהשתתף בפרויקטים מוזיקליים, ולהפיק ולהלחין פסקולים לסדרות וסרטים. בקרוב ייצא אלבום חדש ואני מזמינה אתכם להאזין לשלושה שירים ממנו (זמינים בכל הפלטפורמות): Ding Dong, New York, Remember Tomorrow.


הספר שמונח לי עכשיו ליד המיטה: בהמלצת חבר טוב יש לי בקינדל עכשיו את "Averno" של לואיז גלוק. אין הרבה זמן לקרוא בימים אלו עם תינוקת בת שנה, לכן השירים מספקים כרגע מעבר קצר ואיכותי לנדידה של מחשבות. חוץ מזה, אנחנו קוראות כל בוקר את "מעשה בחמישה בלונים" ו-"My Two Moms and Me".


סופר/ת אהוב/ה: אין אחד או אחת. אני אוהבת לגוון בעיקר בזכות המלצות מאמא שלי, אבל כנראה שפרננדו פסואה הוא האהוב עלי מאז ולעולם - כנראה בגלל המסתוריות. גיליתי אותו במקרה, ואז כשזה קרה התחברתי כל כך לעיסוק שלו בטבע לצד הזרות, האי נחת לצד הסיפוק שבהתבוננות.


ספר שהשפיע עלי: במובן מסוים כל ספר שנהניתי ממנו (לדוגמה אלו שאמליץ עליהם בהמשך) השפיע עלי, גם אם באופן רגעי כאשר הוא העלה חיוך או יצק משמעות וחיבור להוויה שלי באותו הזמן. אני לא נשארת עם ספר אם לא מעניין לי וזורם די מההתחלה, כך שיש לא מעט ספרים שהתחלתי ולא סיימתי (וכנראה גם פספסתי). לפעמים זה קשור לטיימינג אבל אני גם שמחה על הנסיונות האלו שאל חלקם עוד אשוב.


ספר ילדות שנחרת בזיכרון: אני זוכרת את עצמי נשאבת לתוך "עולמה של סופי" בגיל 15. אני לא זוכרת את העלילה, אלא בעיקר כמה שהספר חשף בפני את עולם הפילוסופיה, לראשונה במוחה של נערה בת 15, ואת ההיסטוריה של הפילוסופיה באופן צלול יחסית. במובנים מסוימים זה ביסס אצלי ידע ותובנה שקיימים עד היום.


איפה אני קוראת: כשיש זמן לפני ואחרי דברים, לא בנסיעות ולא בחופשות. בבית, בערב או בבוקר או בבית קפה, רעש של מכונת אספרסו עוזר לי להתרכז ולפני שהיום מתחיל או רגע לפני שהוא נגמר. כשאין הרבה זמן (כמו בשנה האחרונה) אני אוהבת גם רק "לחטוף" עיון קצר פה ושם בספר שכיף לחזור אליו כמו "לבי נבהל מהירח" - סיפורים קצרים ושירים.


מתי אני לא מצליחה לקרוא: מאז שאני אמא. מסובך להתנתק.


ז'אנר שאני לא מתחברת אליו: מותחן.


המלצות שלי על ספרים: "לבי נבהל מהירח", "הבוקר בא תמיד", "לחשוב, להתבטל, לטייל" (מקבץ סיפורים), "חתולה אורחת".


האם חשבתי פעם לכתוב ספר? לא באמת. אולי להוציא אלבומי מוזיקה, לכתוב פסקולים ולנגן זה קצת דומה, ובכל אופן זה התחום שאני מרגישה בנוח להתפתח בו. עם כל האהבה למלים - אני יוצרת מתוך הצלילים.