עם טיימינג שעובד לטובתו, צוות שחקנים המייצר דמויות בלתי נשכחות, כתיבה חדה ומלאת הומור, ונאמברים מוזיקליים מודעים לעצמם, למחזמר החדש "המון מה להפסיד" יש את כל המרכיבים הנכונים להפוך לקאלט
פורסם: 23.1.21
אתחיל בגילוי נאות: אינני חובב מחזות זמר. אני חש לרוב ניתוק או סבל מהמעברים התכופים בין העלילה המדוברת לנאמברים המוזיקליים. המיאוס שיש לי כלפי הז'אנר הזה אף תורגם לפוסט בפייסבוק שכמעט הוביל לפיצול חבריי לשני מחנות בסגנון "בעל זבוב". למרות זאת, או אולי בזכות זאת, מצאתי את עצמי מופתע מאוד מהמחזמר החדש "המון מה להפסיד" בביצוע תיאטרון האינקובטור, פרי עטו ובבימויו של יונתן בלומנפלד.
טיימינג הוא הכל בחיים, והמחזמר על סוף העולם - שכתיבתו החלה לפני מספר שנים - רואה אור דווקא בשיאו של הגל הנוכחי. למרות התקופה המלנכולית, "המון מה להפסיד" מדבר על תרחיש מעט יותר פטליסטי - השמש החלה להתנפח והחום שלה עתיד לשרוף את כל תושבי כדור הארץ בתוך 12 שעות. נקודת המוצא הזאת תופסת שורה של דמויות בודדות, אשר בראשן עומד גלד, לוזר נצחי ותמים שמכור להרצאות מוטיבציה של שרלטן נרקסיסט בשם צצי, הנהנה משילוב של הכריזמה של ליאור סושרד עם מניירות של מנהיג כת.
טיימינג הוא הכל בחיים. "המון מה להפסיד". צילום: דן יהודה
מסע מגוחך בעקבות מאחז עיניים. צילום: דן יהודה
אם המשלחת אל מאחז העיניים מזכירה את "הקוסם מארץ עוץ", אז יש בהחלט מספר נקודות דמיון בולטות בין שתי היצירות. העיצוב של התפאורה מזכיר את דרך האבנים הצהובות, ויש גם מכשפה בדמות של אלופה צבאית "דרשני" שמחרחרת מלחמה עם מנהיג חמאס "חשדהו", דווקא כשהעולם קרב אל קצו. אבל יש דמיון נוסף אל יצירה קדומה יותר. המסע הפילוסופי של הדמויות להבין את מקומן בעולם מול האסונות שהולכים ומכלים אותו מזכיר את "קנדיד" האופטימי של וולטר, שבו קבוצה של דמויות מנסות לפענח מהי משמעות הקיום. המצבים של בלומנפלד קיצוניים הרבה יותר, אבל הבסיס נשאר אותו הבסיס - איך שומרים על תקווה בצל המוות?
ב"המון מה להפסיד" אין אמנם דיון על הפילוסופיה של לייבניץ, אבל יש כאמור המון נאמברים מוזיקליים. החלק הזה של המחזה עובד משום שהחושים של בלומנפלד חדים והוא מצליח לחמוק מפארסה ולהתמקד באבסורד, אם של הדמויות, של המצבים המגוחכים, או של קונבנציות של מחזות זמר. לצידו של בלומנטל עומד צוות שחקנים מצוין, המצליח לגלם ולייצר אנסמבל של דמויות זכירות ומצחיקות עד דמעות.
יש כאן לחלוטין פוטנציאל לקאלט במסורת של יצירות פרועות כמו "עלילות משה בעיר הגדולה" ו"מייקל". אלו, ביחד עם "המון מה להפסיד", מוכיחים שבתוך דמויות גרוטסקיות ועלובות ככל שיהיו מסתתרים כולנו.
"המון מה להפסיד"
מחזה, בימוי ומוזיקה: יונתן בלומנפלד
שחקנים: שרוליק פניאל, יריב קוק, שרי עציץ, עמרי הכהן, זוהר מידן, אריאל כהן סקלי, יונתן בלומנפלד, סימה ברמי
פרטים ומועדים באתר תיאטרון האינקובטור.
