top of page

אמנות ועיצוב

תומר בן אזר

ליסה בארץ הפלאות

זה היה אמור להיות ראיון סטנדרטי, שהפך מהר מאוד למסע אל תוך התודעה. כי ככה זה עם הציירת ליסה ארדיטי, שום דבר לא צפוי איתה: בדיוק כמו האמנות שלה, אתה מחויב לזרום ולסמוך על הרגע. אז קחו נשימה עמוקה - באמצעות עבודותיה הייחודיות והאינטואיטיביות, ליסה לוקחת אותנו למסע אמיץ וחושפני היישר אל נבכי נשמתה

IMG_0189_1.jpg
פורסם: 17.1.22

ליצירות של האמנית והציירת ליסה ארדיטי התוודעתי לגמרי במקרה, באדיבותו המופלאה של אלגוריתם ה-reels באינסטגרם. במערכת המתוחכמת של התאמת התוכן לגולשים, אני מזמן "מסומן" כחובב תרבות ואמנות, ונחשף ללא מעט תכנים בתחום. חלקם מעולים, מעוררי השתאות, חלקם חובבניים או סתמיים. אבל היה בווידיאו הקצרצר שבו ליסה משתפת בתהליך היצירה שלה משהו מסתורי שמשך את תשומת לבי, שפשוט מיגנט אותי למסך. וכך מצאתי את עצמי חופר בערוץ האינסטגרם הצבעוני ועמוס היצירות שלה, צולל את תוך מאורת הארנב האינטימית-חושפנית שלה, הולך שבי אחרי הצורות המופשטות, הדיוק בפרטים הקטנים אל מול משיכות המכחול גסות המלאות ברגש, והרגישות שממש פורצת החוצה מהמסך, היצירתיות, הוורסטיליות, ובעיקר מהעובדה שהיא אינה חוששת להיות עירומה - לעתים תרתי משמע - כשהיא חושפת את עצמה בתהליך היצירה.

בעידן שבו רוב הבחורות בגילה משתפות ריקודים מתאמצים-יתר-על-המידה על גבול הגיחוך בשד' אינסטגרם פינת רח' טיקטוק, ליסה בת ה-25 רוקדת עם הצבעים, והדמיון, והקנבס, והמכחולים, וכשהיא כן משתמשת בגוף שלה, הוא לחלוטין מתמסר ליצירה, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה. ובניגוד למאמצים נטולי החן של רקדניות הלייקים, בולטת ליסה בקלילות, בחן, ובאלגנטיות שבהן היא מניפה את מכחוליה ומברשותיה. בהמשך אתוודע כמובן למאמצים המנטליים והנפשיים שתהליך היצירה דורש ממנה, אבל בואו לא נקדים את המאוחר.

ליסה8.jpg

הגוף כחלק בלתי נפרד מהיצירה. ליסה ארדיטי. 

לפגישה לקראת הכתבה התכוננתי מראש עם שאלות ונקודות שאליהן ארצה להתייחס, כשאני מצויד בלפטופ ביד אחת ובסקרנות בריאה ביד שניה. ליסה מצידה, חמושה בטרנינג לבן, ביתי וחמים, הגיעה מצוידת - איך לא - עם שני בדי קנבס שקנתה בדרך. בכל זאת, יש פרויקט חדש בתכנון הלילה. נשים רגע בצד את העובדה שהיא יפהפייה באופן יוצא דופן, עובדה שאולי מוסיפה לה עוקבים באינסטגרם, אבל לאו דווקא מסייעת לה כשהיא רוצה שייקחו אותה ברצינות לפרויקטים כאלו ואחרים, ונתמקד רגע בהוויה שלה, בנוכחות שלה, שכל כולה רגש שפשוט נוטף ממנה בכל מבט, בכל תזוזה, בכל חיוך, מכה בך בחוזקה ולא מרפה עד שהזמן עומד מלכת. וככה, בבת אחת, נשאבתי מהופנט אל תוך עולמה של ליסה. הלפטופ נשאר מאופסן בתיק, והדברים שרציתי לשאול הצטמקו לנקודה אחת קטנה - רציתי לדעת מי זו הוריקן הרגש הזאת שהתיישבה לידי, ואיך היא מצליחה לזקק באופן כל כך מדויק את הנהרות התחושתיים המתרפצים ממנה אל תוך בד קנבס יתום, ממנו תגיח אחר כך יצירה חדשה, שתצליח בדרכה הייחודית להעביר את אותן רגשות אל הצופה. 

ליסה4.jpg

Inception 2021

מוזיקת המקרה

את הציור המופשט והאינטואיטיבי על קנבס פגשה ליסה במקרה לפני ארבע שנים, מה שעוד יותר מעורר הערכה, לא רק בגלל איכות ואופי העבודות, אלא גם בגלל הכמות. כשם שליסה היא מעיין בלתי נדלה של רגשות, גם כך נובעים ממנה אינסוף רעיונות ואיתם התשוקה לבטא אותם החוצה. נדמה שהבחורה הזאת פשוט לא נחה לרגע, ושאת השדה המגנטי - שכל אמן יוצר מכיר - שחובה לעבור אותו כדי לשבת על התחת (או במקרה של ליסה, לעמוד) ואשכרה ליצור, היא חוצה די בקלות. ואולי מחוסר ברירה, כי כמו שתשתף אותי לאחר מכן, הציור האינטואיטיבי בשבילה הוא כמו אוויר לנשימה. הצינור שדרכו היא מתבטאת ונותנת דרור לעומס הרגשות שמציף אותה.

ליסה6.jpg

Adaption 2018

את ילדותה העבירה באילת, סוג של בועה מנותקת מהמציאות, בטח ובטח מהמציאות התל אביבית הגועשת, אליה עברה אחרי הצבא. ובתור סטודנטית לאדריכלות ועיצוב פנים, העתיד היה די ברור מבחינתה. עד ש... עד שכבר לא. כי ברגע שכף ידה נגעה בצבע, כמו במטה קסמים הזכירה לה הנשמה מה הייעוד האמיתי שלה, ומאז היא לא מביטה לאחור. והנה הוקם אתר מושקע, ועסק שמשלב אמנות עם אירועים, והיד עוד נטויה.

 

במעבר החד הזה אפשר גם להבחין בערוץ האינסטגרם שלה, שכמעט בין לילה הפך מעוד ערוץ של בת 20 ממוצעת פלוס ים פלוס חברים פלוס נופים, לערוץ של אמנית שלוקחת את עצמה ואת האמנות שלה ברצינות. וכשאתה לוקח את עצמך ברצינות, כשהכשרון שלך לא מוטל בספק, כשאתה כל כולך מושקע באמנות שלך, היקום לא יכול שלא להתעורר ולהריע לך. וכך ליסה מוזמנת לא אחת להציג את העבודות שלה בגלריות נחשבות בחו"ל, ושווי העבודות שלה נע היום בין מאות דולרים לרפליקות ועד עשרות אלפים לציורים המקוריים. "את הציור הראשון שלי מכרתי ב-300 שקל," היא נזכרת בביישנות. "הייתי בשוק מעצם העובדה שמישהו בכלל מעוניין לקנות ציור שלי. לקח לי קצת זמן להתרגל לרעיון, ולהבין לא רק מה הערך האמיתי של הציורים, אלא גם מה הערך שלהם בשבילי, ובכמה אני מוכנה להעניק פיסה ממני למישהו אחר."

ליסה2.jpg

Shower Portrait 2020. צילום: רוני כהן

מבט אל תוך הנפש פנימה

וזו בדיוק הנקודה. הציורים של ליסה מהווים חלקים בלתי נפרד ממנה, מהנפש שלה. ואולי זה סוד הקסם. באופן אמיץ ומעורר הערכה, חסר עכבות, מסיכות או הגנות, ליסה לוקחת אותך יד ביד אל תוך מסע פרטי אל נבכי נשמתה. היא עושה את זה במסירות, באותנטיות, כשהיא לא בוחלת בשום אמצעי להעביר את הרגשות באופן מזוקק ומדויק. והקנבס, הקנבס מסביר לה פנים, ומקבל בברכה את מה שיש לה לתת לו, והדיאלוג ביניהם מרגש על גבול האירוטי. הם ליטרלי עושים אהבה. היצירות שלה נעות על פני תקופות שונות בחייה, ומהוות ראי להווי הרגשי שלה באותם רגעים - בין אם מדובר ברגעי עצב, חרדה או דיכאון, ובין בהתעלות, אושר ואהבה. וממש כמו תהפוכות הנפש, כך גם האמנות שלה - מגוונת, בלתי צפויה, ורסטילית ומשתנה כל הזמן, אפילו במהלך היצירה עצמה. לכל ציור סיפור משלו, רקע משלו, רגשות משלו, חיים משלו, וכל אחד פורט אצלך על מיתרים אחרים, לעתים אפילו במבט נוסף על אותו ציור ממש.

ליסה7.jpg

Goose Breast 2018

"בלא מעט פעמים אני בעצמי לא יודעת מה אני עומדת לצייר," היא משתפת. "זה יכול להתחיל מרעיון מוחשי או בלתי מוחשי, מרגש כלשהו, ממחשבה טורדנית או אימג' שיש לי בראש, ומשם זה מתפתח. הרבה פעמים אין לי מושג מה תהיה התוצאה הסופית, וגם אם חשבתי שאני יודעת, הציור עצמו יכול לקחת אותי למקומות אחרים." ציור אינטואיטיבי דורש לא רק אומץ, אלא גם ביטחון בתהליך. אתה חייב לסמוך על עצמך, ללא מחשבות, ללא שיפוטיות וללא גבולות. מדובר בתהליך משחרר ביותר, אפילו תרפויטי, שנובע לעתים ממקורות עמוקים מתוך התת מודע ומקבל מוחשיות על בד הקנבס. וכמו שליסה בעצמה התוודעה לתהליך, כך היא מפיצה אותו היום בעצמה באמצעות סדנאות ציור אינטואיטיבי שהיא מעבירה. "זה תהליך קסום," היא מספרת בעיניים נוצצות מהתרגשות. "אתה נשאב אל תוך הציור ולאן שהוא לוקח אותך בצורה אבסולוטית. באיזשהו שלב אני כבר לא קיימת עבור המשתתפים, שפשוט שוכחים שאני שם."

ליסה3.jpg

Ignores Reality 2019

אנחנו עוברים על העבודות שלה, והיא משתפת את הסיפורים והרגשות מאחורי כל אחת ואחת מהן, פותחת לי בברכה את הדלת לארץ הפלאות הפרטית שלה. ושם, שם הזמן לא קיים, ובית הקפה שבו ישבנו מזמן נעלם - בזכות התמימות, האמון, הכנות והמסירות שלה - שאת כולן היא אורזת יפה יפה באמנות הייחודית שלה -  ליסה מזכירה לנו מה שחלקנו אולי הספקנו לשכוח: כשנותנים לתחושות דרור - בלי מסיכות, בלי הגנות, ובלי עכבות - מתרחשים נסים ונפלאות. 

אינסטגרם: lissaardity
לאתר לחצו כאן.

ליסה1.jpg

ליסה ארדיטי. צילום: בן פורטל

bottom of page