מגזין

אני, מותג

נדב אבידן

האם אפשר להתחיל לבנות מותג כבר בתחילת הקריירה, גם כשיש לנו 200 עוקבים באינסטגרם או ערוץ יוטיוב נידח? האם צריך בכלל לחשוב על מיתוג בכל מה שקשור לאמנות? התשובה לשתי השאלות היא בהחלט חיובית. נדב אבידן עושה לכם סדר

פורסם: 17.3.21

הגל המתמשך של רכישת הזכויות ליצירות של אמנים כמו בוב דילן, הביץ׳ בויז, דיוויד קרוסבי, סטיבי ניקס ואחרים כולל כמה עסקאות שנשמע עליהן בחודשים הקרובים, וככל הנראה מעלה מחדש את הדיון באשר לכוחו ותפקידו של מותג ביצירה - גם מהצד הרוכש, שמייצר אמירה מסוימת באשר לאופן שבו הוא רואה את מעורבותו והשפעתו על התחום לאור הקטלוגים הספציפיים שהוא רוכש, וגם מצד האמנים שמוכרים את הקטלוג, ונעזרים בכוח המותג שלהם כנקודת מיקוח דומיננטית.

 

אז איך ניגשים לעולם הזה של מיתוג אישי? והאם נגזר עלינו לחיות בצללים, אם אנחנו לא טיפוסי אינסטגרם, טיקטוק וכו׳, או שאיננו יכולים להרשות לעצמנו חברת הפקה או משרד יח"צ משומנים? השתדלנו לתת לכן ולכם כאן כמה טיפים ונקודות למחשבה, אך עם זאת חשוב לציין – הטיפים האלו אמנם יכולים לעזור, אבל הם בשום אופן לא מהווים את הדרך היחידה להצלחה. לכן, התייחסו אליהם ככלי שנועד לשרת אתכם, ולא כמתכון מחייב.

נדב אבידן.jpg
מיתוג אישי.jpg

המותג שלכם הוא מה שאומרים עליכם כשאתם לא בחדר – נא להתנהג בהתאם!

חסכו מעצמכם ומהקהל שלכם את כל הסופרלטיבים העצמיים. לא כל אלבום הוא פורץ דרך, ולא כל יצירה היא קול של דור. מה שאתם אומרים על עצמכם פחות משפיע על המותג שלכם ממי שאתם ואיך שאתם מתנהגים; התנהגו בכבוד, מקצועיות והבנה (אפילו אם בסיסית) של התחום, וזה ייקח אתכם רחוק יותר מכל מחמאה שתכתבו על עצמכם בקומוניקט כלשהו. אם תלמדו את האנשים שאתם פונים אליהם, ותבנו את הפנייה שלכם בהתאם, אתם תופתעו לגלות שהם לא האויב, ולא צריך ״לנצח״ אותם – הם שותפים מלאים לאהבה שלכם למוזיקה ויצירה, והפידבק שלהם, בין אם חיובי או שלילי, הוא כזה שאתם רוצים להכיר וללמוד ממנו.

 

 

אין אף מותג בעולם שמתאים לכל האנושות במידה שווה.

אפילו במותגי מים מינרליים יש לאנשים העדפות, שלא לדבר על אלו שלא מתחברים לתינוקות או גורי כלבים (מה נסגר איתכם?!). המותג שלכם, כמו היצירה שלכם, הם כנראה אחד הדברים הקרובים ביותר לליבכם, לכן לעתים קשה לראות איך לא כולם ״מבינים את זה״. אבל זו המציאות, וכל שביב אנרגיה שתשקיעו באנשים שהם לא קהל היעד שלכם רק ירוקן אתכם מאנרגיה חיונית שיכולתם להשקיע בקהל היעד האמיתי שלכם.

השלב הראשוני ביותר בדרך ליצירת המותג שלכם הוא התשובה לשאלה ״מי הקהל שלי״. ככל שתוכלו להיות יותר ספציפיים, כך תוכלו להבין מי נמצא איפה במעגלים שאתם יוצרים סביבכם. זה יעזור לכם לייצר פוקוס, ובעיקר יעזור לאנשים להבין בקלות למי אתם מכוונים, ומי ככל הנראה ״יתחבר״ ליצירה שלכם באופן טבעי יותר.

 

 

התגברו על הנוסטלגיה, והכירו במציאות של ימינו.

לא מעט אמנים הנמצאים בתחילת דרכם הולכים שבי אחרי הוייב הנוסטלגי של ״איך היו עושים את זה פעם״, ומנסים לשחזר אותו היום. ובכן, יש סיבה שאחד נקרא ״פעם״, והשני ״היום״; העולם השתנה מהותית מאז הימים שדילן גילה לביטלס שג׳וינט הוא לא סוף העולם, ואפילו מהאופן שבו התנהלנו לפני עשור.

 

גם אם אתם נרתעים מרשתות חברתיות, ולא מצליחים לדמיין את עצמכם משדרים הופעה בלייב, יכול להיות שאלו בדיוק הדברים שתיאלצו לעשות כדי להיחשף לעוד ועוד אנשים. אל תסתכלו על זה כחלק מהמהות שלכם, אתם יכולים להסתכל על זה כעל כלי הכרחי ולא יותר (מה שפעם עשו פוסטרים ופלאיירים בלוחות המודעות ברחבי העיר) – אבל מה שאתם לא יכולים לעשות, זה להתעלם מהעובדה שזה קיים. אגב, ודאי שאפשר לצמוח, גם מקצועית וגם מותגית, מבלי להתקיים בעולם הרשתות החברתיות. טכנית, אפשר גם להגיע לירח עד גיל 21. השאלה היא עד כמה קריטית המחאה הזו שלכם, כי בסופו של דבר, הקהל שלכם נמצא שם, ולא בטוח שהוא יעריך את זה שאתם רואים את עצמכם נעלים ממנו. זו גם דרך מצוינת עבורכם להישאר מעודכנים ולהיחשף בעצמכם לעוד ועוד יוצרים ויוצרות, שיובילו בתורם להזדמנויות חדשות, או להעשרת הידע וההיכרות שלכם עם העולם שאתם מכוונים לקחת בו חלק.

מדור ויניל.jpg
לנוסטלגיה יש תפקיד מוגדר

התמידו.

מיתוג לוקח זמן, והרבה עבודה קשה. נכון, זה הסעיף הכי זקן וברור מאליו שיש, אבל מדיונים רבים שאני מקיים בימים אלו בנושא, נראה שזה עדיין חיוני להזכיר את זה. החיים הם לא סרט של ליידי גאגא ובראדלי קופר, ריאליטי לא בהכרח מחייב פריצה אמיתית ומוניטין מתמשך - בסופו של יום, זה הולך לקחת זמן, ומאוד יכול להיות שהזמן הזה ייספר בשנים.

אל תרימו ידיים, ותמיד תוודאו שיש לכם אורך נשימה מספיק כדי להחזיק עוד ועוד; יותר מזה, אל תמהרו לצפות ש״הנה הנה זה עומד לקרות״, ואל תקפצו לשנות שוב ושוב (ושוב) את היצירה והזהות שלכם כי הניסיון הקודם לא עבד. העולם שלנו מוצף כיום באפשרויות - זה נהדר, אבל זה בהכרח אומר שיהיה קשה יותר לגלות אתכם. הכינו את עצמכם למרתון, או אפילו לאיירון מן. זה הולך לקחת זמן, וככל שתתמידו ותישארו ממוקדים לאורך המסע, כך יהיה לאנשים קל יותר להתחבר אליכם בטבעיות ברגע שיגלו אתכם.

 

 

איפה שאתם לא נמצאים חשוב לא פחות מאיפה שאתם כן.

הקריירה שלכם, כמו המותג שלכם, יהיו רצופים בבחירות. לא כאלו של הכנסת, כאלו של החיים. שימו לב שהמקומות שאתם בוחרים להימנע מהם אומרים עליכם לא פחות מהמקומות בהם אתם בוחרים להיות. למעשה, המותג שלכם הוא התוצאה של השילוב בין השניים. היום, בוב דילן יכול להרים דואט עם ריהאנה והקהל שלו לא ימצמץ. בתקופת האלבום הראשון שלו, פחות. עזרו לאנשים להבין איזה מין אדם הם אם הם עוקבים אחריכם - מה זה אומר עליהם? הם רוצים לגלות את זה גם דרך הבחירות שלכם.

 

 

ענווה תיקח אתכם רחוק יותר מכל פוזה.

הסעיף הזה נכון במיוחד לשוק קטן כמו ישראל, אבל תקף בכל מקום בעולם. בתרבות שכבר מזמן נכנעה לכוחן של הרשתות החברתיות, כשכל אחד ואחת עם טלפון חכם יכולים להעלות סרטון שיהפוך ויראלי, אין מקום לפוזות של רוק סטארז. זכרו תמיד, וזו לא קלישאה, זו האמת היחידה שמשנה - הקהל שלכם הוא הסיבה היחידה שאתם מתפרנסים (או תתפרנסו) מהיצירה שלכם. אל תתייחסו אליו כמובן מאליו, אל תקטינו אותו, ואל תניחו שהוא תמיד יחזור. אתם לא צריכים לוותר על הפרטיות שלכם, או להיכנע לכל גחמה מוזרה שמבקשים מכם לקיים, אלא פשוט לזכור להישאר בני אדם, ולהתייחס לאחרים ככאלו. זה חלק מהמשחק, ובעולם של היום, זה חלק הכרחי ומחייב (ואפילו מהנה!).

נדב אבידן עוסק ביחסי ציבור ומיתוג עבור חברות מסחריות, סטרטאפים וידוענים. מתגורר בקליפורניה עם משפחתו.

מיתוג אישי3.jpg
ענווה תיקח אתכם קדימה יותר מכל פוזה