למקרה שפספסתם, אז דעו שהאלבומו האחרון של א"א הוא פשוט קסם מתמשך ויפהפה. ייתכן שזה קשור בכך שכולו על תדר 432 הרץ, שלו מיוחסות סגולות מרגוע, שלווה וריפוי, ומכאן גם שם האלבום - 432. במקצבי בוסה, צבעים של שקיעה ומינימליזם כללי, אמדורסקי זז מהאזור האלקטרוני והאקספירמנטלי שבו שהה בשנים האחרונות, ולוקח אותנו הצידה, בעדינות וברוך, אל תוך ביתו.

השיר "ג'וזפין" תפס אותי מהאזנה ראשונה לאלבום כולו. דווקא לא מדובר בשיר להיטי או סינגלי במיוחד, אבל הוא פשוט ונוגע. אמדורסקי מציג בלב גלוי וחשוף קשיים שעלו בשלבים שונים במערכת היחסים שלו ושל אשתו הדר, המכונה ג'וזפין, אבל גם אם נשים את הסיפור שלהם בצד, מדובר פשוט בצינור נקי למחשבותיו של אדם שמנסה לגשר על פערים עם אישה שהוא אוהב.

ואחרי אלבום אקוסטי ואינטימי משובח, אסף אמדורסקי שב לעמדת הדי.ג'יי המוכרת, וחוגג יומולדת 51 עם סינגל חדש, שכולו דיסקו, פאן ומלא אוטוטיון. את "על מאתיים" שכתב והפיק יחד עם רונן בן חורין, הקדיש אמדורסקי "לכל החיוביים בנפשם". יצא לנו כדור דיסקו באנטיגן.

צמד האחים אריה ואבשלום הספרי הפכו בשנים האחרונות לדמויות בולטות במחתרת התל אביבית. המוזיקה שהם יוצרים תחת השם WC היא רוק אלקטרוני אינטיליגנטי ואפל שלא מנסה להתחבב על אף אחד ולהפך. השיר החדש "טריגר" מדבר על מערכת יחסים עם בחורה שמתמודדת עם הפרעה פוסט טראומטית, שהפכה אותה לשני אנשים שונים הנעים כשתהום ביניהם. שלא תטעו, לא מדובר בבלדה שתגרום לכם להזיל דמעה, אלא יותר צמרמורת חדה שמלווה בחשק עז לרקוד; "בחרנו בז'אנר הפופ והקלאב כדי לנסות להעביר את הדואליות שבחוויה, שכן מה שנראה בהתחלה כמו אישיות תוססת והרפתקנית מסתבר לאט לאט כמנגנון הרס עצמי שפועל ללא לאות לייצר מספיק הסחות דעת ורעש שירחיקו את השדים". אכן הביט האלקטרוני מעולמות הדארק אייטיז לצד צלילים של טעינת אקדח ואווירה כללית שמשהו רע עומד לקרות, עושים את העבודה: "וזה גומר אותי לדעת שאת ישנה עם זאבים בלילה / וזה מפחיד אותי נורא לחשוב שגם אני אחד מאלה / שמביאים לך את הטריגר". : לרקוד עם דמעות בעיניים.

שאלה שמוזיקאים נשאלים לא מעט היא "מה גרם לך להבין שנועדת לעשות מוזיקה?" ובכן, לא תמיד יש לכך תשובה ברורה, אבל במקרה של דניאל נץ דווקא כן, והתשובה היא ג'וני מיטשל. לילה אחד דניאל ישבה ברכב ושמעה ברדיו את a case of you של מיטשל, שנכתב מאהבה ללאונרד כהן. הרגע הזה גרם לה לחוש פרץ של רגשות וגרם לה להבין מיד שהיא רוצה לכתוב שירים משלה ולייצר חווייה עוצמיתית כזאת בעצמה.

ההשפעה של מיטשל בהחלט נוכחת ב-EP הבכורה של דניאל, הסבנטיז מרחפים מעל, וגם אחת הזמרות המשפיעות בעשור האחרון, שבעצמה עטופה ברטרו רומנטיקה של הסיקסטיז - לנה דל ריי. למרות הרפרורים, דניאל נץ מצליחה להשתלט בעדינות מסקרנת ולהביא את עצמה ואת ימינו, עם קול קסום והגשה מדוייקת שחפה ממניירות, חוש מוזיקלי מבטיח והפקה הרמונית שבה טיפל ברגישות יוגב גלוסמן (iogi), מוזיקאי מוכשר מאד בפני עצמו.

אחרי עשור, מטרופולין חוזרים עם שיר חדש. הפרויקט של המפיק עופר מאירי שכלל שיתופי פעולה עם מוזיקאים רבים וטובים (דנה ברגר, ברי סחרוף, ארכדי דוכין, אביב גפן, קרני פוסטל ועוד), חוזר אל שתיים מהן - אפרת גוש ודנה עדיני, הקולות המוכרים מהלהיטים של האלבום הראשון והשני בהתאמה. הטוויסט הפעם מגיע בדמות האורח החדש - הראפר מיכאל סוויסה, שמכניס גוון נוסף שמשתלב נהדר בקשת. למרות ההפסקה, הסאונד הטריפ-הופי המטרופוליני מהעשור הראשון של שנות האלפיים נשמר, בתוספת תיבול שמחבר אותו להפקות העכשוויות בארץ ובעולם.

אם עדיין לא יצא לכם לשמוע את הדבר הנפלא הזה, ממש כדאי שתעשו זאת. KAYMA (מלשון קיים, כאן ועכשיו) הוא שם הבמה של אורי טולדנו, שאחרי שנים בעולם הפסקולים והמוזיקה לפרסומות, החליט שעם כל הכבוד ללקוחות, הוא מבושל מספיק בשביל לצאת החוצה והגיע הזמן לאלבום משלו. כבר מהסינגל והקליפ הראשון ONSITELOVER  ברור מיד שלא מדובר בבכורה של מוזיקאי חדש וצעיר שמגשש את צעדיו וזהותו המוזיקלית. כמי שמכיר היטב את עולם הפרסומות והויז'ואלס, הקליפים נוטפי סטייל ומושקעים עד הפרטים הקטנים. נו, זה כל מה שעונה על הקלישאה השחוקה הזאת "נשמע כמו חו"ל". מצחיק שבארץ זו מחמאה, אבל עם ההפקה העשירה, המלודיה המדבקת, הקולות והמבטא הראוי, נראה שזה אכן כך, כי השיר מעורר עניין רב גם באירופה ויתכן שיש פתח לעניינים שם בהמשך

הידעתם ששם הבמה של Stromae הוא למעשה שיכול אותיות של Maestro? האם חשבתם לרגע שהשיר הראשון שלו אחרי תקופה ארוכה שבה "נעלם" מהרדאר המוזיקלי לא יתעלה על כל מה שהוא עשה עד עכשיו? פחחח. בקטע שהפך ויראלי מתכנית חדשות בערוץ צרפתי, סטרומאה הישיר מבט למצלמה וחשף את השיר החדש שנקרא בתרגום - הגיהנום, ומדבר באומץ ממקור ראשון על דיכאון, בדידות ונטיות אובדניות. לכאורה זה לא חדש שהכוכב הבלגי האוונגרי, שאחראי ללהיטי פופ ענקיים פותח נושאים לא פשוטים בשיריו, אבל הפעם מדובר במשהו אחר, ישר לפנים. אי אפשר להישאר אדישים, וגם בלי להבין מילה בצרפתית - מדובר בטריפ מרגש וסוחף, או במילה אחת - וואו.

אורורה היא מעין חייזר, פיה קטנה ונטולת מחסומים שתמיד נדמה לי כי היא בכלל בתן המשותפת של סיה ושל ביורק, אם כי ברור שלא בזה מסתכמות השפעותיה של הזמרת הנורבגית שמוציאה שירים בקצב מרשים, הגיעה לארץ בנובמבר 2019 ומילאה את הבארבי בשתי הופעותיה בקהל מגוון למדי. לדעתי בשיר הזה אפשר להבין מדוע - הוא מחמיא לכישוריה המוזיקליים והווקאליים ולאמירה האינדיבידואלי שהיא מביאה, והוא יתקע לכם בראש עם השורה המנטראית שנותנת קונטרה לכל מה שדיסני לימדו אותנו עד היום: There's no love in the end.

את מיוז לא צריך להציג, אבל בהחלט אפשר להגיד להם ברוכים השבים! חובבי הרוק והמטאל התמוגגו בהתרגשות לשמוע את מיוז חוזרים הביתה, לסאונד של האלבומים הראשונים והמשובחים שלהם Showbiz ו - origin of symmetry, שהטביעו את חותמם על הרוק של תחילת שנות ה-2000. כמובן שמאז יצאו עוד שלל שירים ואלבומים אבל כמו שקורה אצל להקות רבות, שני האלבומים הראשונים הם המהות, החתימה, שמכילים את השירים הזכורים ביותר שרוב הקהל נשאר נאמן להם. והנה, כאילו לא עברו שני עשורים וגעגוע ואנחנו צעירים מתמיד. עכשיו נשאר לקוות שהאלבום לא יאכזב.

בילי איידול הוציא שיר חדש ומצויין אחרי שבע שנים, וזה לא מה שהייתם מצפים לשמוע. איידול בן ה-65 חוזר לטראומה של תאונת אופנוע שסיכנה את חייו ב-1990. למרות שמדובר באירוע קשה, הוא מגדיר אותו כ- wake up call. לדבריו זהו רגע מכונן של קתרזיס, שגרם לו להתבגר ולהשאיר בשולי הדרך דברים בעצמו שכנראה היו צריכים להישאר שם. מכאן שמו של האי.פי -  The Roadside.

אבי סמית' הצעירה שיוצרת ופועלת תחת שם הבמה YEBBE הספיקה לשתף פעולה עם שמות ענקיים כמו מארק רונסון, דרייק, Tribe Called Quest וצ'אנס דה ראפר. השנה היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה Dawn, ובו בלדת הלאלביי הפולקית היפהפייה "October Sky", שצוללת ונאחזת בזכרונות שלה מאמה שהתאבדה ומציירת בעדינות מופלאה דיוקן משפחתי שמורכב מאהבה ומאובדן.

לא מדובר בשיר חדש, אבל מדובר באחד השירים הכי מעולים שאתם כנראה לא מכירים. הסוכרייה הצבעונית האייטיזית הזאת שנשמעת כמו ביקור של סינדי לאופר במזרח אסיה, כיכבה במצעדים השנתיים היותר אלטרנטיביים של 2021. את Japanese Breakfast מובילה המוזיקאית הקוריאנית-אמריקאית המוכשרת מישל זאונר, שאחרי שנים של שירים מלנכוליים עברה לצד השמח, ובשיתוף פעולה עם ג'אק טייטום (מההרכב Wild Nothing), יצרה שיר מרים שקורא לחום אבל גם מביא כזה למאזיניו.