במה

תיאטרון, מחול ומה שביניהם

ברחובות של עכו

גם השנה, התוכנית האמנותית של פסטיבל עכו כוללת עשרות בכורות, מופעי תיאטרון, הצגות רחוב ומגוון אירועי חוצות. אחד המסקרנים שבהם הוא "פינק פוליס" של היוצר יניב סגל

יפעת מנוס3.jpg

רונאן קפלן

פורסם: 20.9.21

הצלחתו חסרת התקדים של פסטיבל עכו, או "הפסטיבל לתיאטרון אחר" בשמו הרשמי, על 42 שנותיו נעוצה בעיקר בחוויה הסוחפת ויוצאת הדופן של מופעי החוצות הממלאים את רחובות וסמטאות העיר העתיקה במגוון עשיר של מופעים. ובעוד בלא מעט פסטיבלים הפנינג חוצות צוהל בערבי הקיץ יפגיש את הקהל עם לוליינים, יורקי אש, הולכי קביים ומגוון פסלים-חיים, הרי שפסטיבל עכו מציג יצירות ויוצרים העוסקים במגוון נושאים מעוררי מחלוקת הנמצאים בעין הסערה, ומיצגים שאינם חוששים להציע להקל התמודדות עם קונפליקטים מורכבים, ונושאים פוליטיים וחברתיים החורגים מההגדרה של "מופעי בידור". והקהל? עשרות שנות נהירה לעכו בחוה"מ סוכות הוכיחו שהישראלים בעד השילוב הססגוני שבין חומוס משובח, נמל יפהפה, קניות בבזאר וגם תרבות ואמנות ללא ההתנצלות.


וכך, מתוך מחאת בלפור שדרשה מראש הממשלה לשעבר לצאת מהזירה הפוליטית, יגיע אל חוצות עכו המופע "Pink Police", המבוסס על פעילות המחאה ברחובות הסובבים את בלפור של קבוצת "המחאה הוורודה". מדובר בקבוצת פרפורמרים אקטיביסטים, שהתבלטו במדיהם הוורודים ברחובות הסובבים את בלפור בירושלים, ושהתארגנה סביב היוצר יניב סגל, שהוגדר בשעתו "אחד ממובילי המחאה החברתית", ויצקה לתוך המחאה הרבה צבע, עניין והתרחשות. המופע העכשווי בפסטיבל עכו, שיצר סגל ביחד עם הבימאית כלנית שרון, משתמש במאפייניהם החיצוניים של פעילי קבוצת המאבק, על המדים הוורודים והמגפונים הרועשים שלהם, ומעמת את מהות כוחה האלים של המשטרה ברחובות, אל מול המנדט שקיבלה לשמור על הסדר.

ברחובות של עכו

הצבע הוורוד כתקווה לדרבון ולשינוי. פינק פוליס. צילום: ערן אבן

"המשטרה הוורודה הוקמה כאלטרנטיבה לכוחות השיטור של המדינה," מספר יניב סגל יומיים לפני שהחבורה עולה לחזרות אחרונות לקראת הפסטיבל. "אנחנו גדלים בידיעה שתפקידם של השוטרים הוא להגן עלינו האזרחים. ופתאום, אני מגיע להפגין מתוך ידיעה שזכותי כאזרח למחות כנגד עוולות, ומולי עומד כוח משטרה גדול, חזק ואלים. לא הכרתי את חברי הקבוצה לפני תקופת בלפור, נפגשנו ברחובות, מצאנו את עצמנו ביחד. בהתחלה עם בנדנות ורודות, ובהמשך עם המדים. גייז, בנות, תל אביבים. חבילה של זהויות שהוורוד מייצג אותם, צבע שבהמשך הפך גם להיות הצבע המזוהה עם המחאה של 2020."


"הוורוד הוא צבע אופטימי. גופים של כוח לא משתמשים בצבע ורוד. אנחנו ב- Pink Police יוצרים כוח שיטור המגן על החלש," הוא מסביר בהתרגשות, ואף נזכר בחוויה הפרטית אישית שלו כשנעצר בירושלים, תוך שימוש בכוח ואלימות, והוכנס אזוק אל תוך ניידת משטרה. "אני הפגנתי עם נצנצים ורודים והמשטרה בעטה בי, מצאתי את עצמי מוצמד בכוח לכביש. מכאן נובעת המהות של העבודה - אנחנו לוקחים משהו מאוד לא אלים, המיוצג על ידי הצבע הוורוד, ובודקים את השילוב שהם יוצרים ביחד. המשטרה שיצרנו במופע החוצות הזה באה להגן על האזרחים במרחב הציבורי. השוטרות הוורודות יורות מלים מתוך המגפון שלהן. אנחנו משתמשים בפרפורמנס שלנו במונחים צבאיים כמו כוח, ביחד, התרעה, צבא מאורגן. אבל לכל אורך הדרך, אנחנו באופן מאוד מאוד ברור, לא אלימים."


באילו טקסטים אתם משתמשים במופע? הרי המחאה בבלפור התבססה גם על המלה, לא רק על החזות.

"המופע שלנו הוא מפגן קבוצתי של כוח. כמו תרגילים ומצעדים של יום העצמאות. המילים הנורות ככדורים מהמגפונים של השוטרות הוורודות מפיצות התעוררות, תקווה ודרבון לשינוי. אנחנו מופיעים בערבית ובערבית, עם טקסטים שאת רובם אני כתבתי, סביב נושאים של חוסר שוויון, זכויות נשים. הקהל נהנה מהצורה, מהמתופף שלנו, הכוריאוגרפיה. הרחוב מתמלא חיים, בדיוק כמו במצעד הגאווה או בהפגנה, וההתרחשויות מפתיעות את הקהל. הקורונה גרמה לנו להסתגר בבתים. הגיע הזמן שנחזור להיות בחוץ, ברחוב. התקווה שלנו נמצאת בחלל הפתוח, לא הסגור."

מעמת את מהות כוחה האלים של המשטרה. פינק פוליס. צילום: ארז חרודי

יניב סגל למד תיאטרון ומחול בגעתון ובפריז, וחי היום בתל אביב. לפני המחאה עבד ויצר כשחקן וכפרפורמר, ועכשיו הוא חוזר למקורות היצירה שלו, ואף עובד עם שותפתו למופע העכשווי כלנית שרון על יצירה נוספת. ביצירה החדשה הם מניחים בצד את הסמליות של הצבע הוורוד, אבל ממשיכים לחקור את המציאות, ומבטיחים להופיע בחללים ובמקומות אלטרנטיביים. בשיחה שלנו הוא מוצא לנכון לספר על החיבור שלו למקורות התיאטרון, דרך הטרגדיות היווניות. "התיאטרון המקורי היה עם מקהלה, הגיבור המרכזי הוא מנהיג עריץ שפשע, והמקהלה היא העם האומר בקול את מה שהציבור חושב. זה בדיוק מה שאנחנו עושים ב- 'Pink Police' - שבעה חבר'ה עם תכנים של צדק, חירות והגנה על החלש, עטופים בתוך מעטפת ויזואלית ודימויים של משטרה וכוח, ויוצרים תיאטרון עכשווי ורלבנטי."


כשביקשתי ממנו להמליץ על מופעים נוספים במסגרת הפסטיבל, ממופעי הרחוב בחר סגל להזכיר את עבודתה של רותם נחמני "5 פסלים חיים" הבוחנת את מיתוס סיזיפוס, ואת המסה "המיתוס של סיזפוס" מאת אלבר קאמי בפרספקטיבה בת ימינו. על פי היוצרת - הקשר למציאות חיינו בתקופה האחרונה בצל הקורונה, הוא הידיעה המחלחלת שגורל המדינה הולך לאבדון, ושחיינו הופכים חסרי תכלית. המיצג, שנחמני יצרה בשיתוף ארבעה שחקנים נוספים, מאפשר לצופים לבחור בעצמם את נקודות המבט שדרכן ניתן להתבונן בו - שמץ תקווה או פסימיות נוראה.


מהצגות התחרות סקרנה את סגל ההצגה "TOYZZZZZZ" של היוצרת אור מרין. זהו מופע עמידה, המתרחש בסוג של מועדון המארח מסיבת כאוס של מחול ומוזיקה חיה,  בדיוניסיה (כך לפחות עפ"י תוכניית הפסטיבל) של פלסטיק, תנועה וחגיגת רגשות. הקהל מוזמן לקחת חלק בחגיגה, להיזכר בכוח של הילדות, בעוצמות של הבגרות, להרגיש, לתקשר ולשחק מעבר לתכתיבי החברה.


פינק פוליס, משתתפים: יניב סגל, כלנית שרון, עומר שמר, נור מוגרבי, שרון שגיא, ראסן אשקר

פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, חוה"מ סוכות 24-21.9
לתוכניה המלאה ולכרטיסים לחצו
כאן