למראית הדז'ה וו

כפי שהסרט מתאר קפסולת זמן, הוא גם קפסולה של מקום. על הזוג שלנו נכפה להיות תקוע בעיר פאלם ספרינגס, קליפורניה, הנמצאת באזור מדבר קולורדו. הקונטרסט הזה לעומת העיירה המושלגת מ"לקום אתמול בבוקר" תורם ליצירת האווירה המיוחדת, והנופים מדגישים את מימד הזמן (בסצינה אחת נפלאה, מתמסטלים השניים במדבר והוזים דינוזאורים ענקיים שמהלכים בין ההרים), או משקפים את המצב הנפשי של הדמויות. בין אם זו הריקנות כשהמדבר מקיף אותם, או הקלות של הקיום בעת שהם צפים בשלווה בתוך בריכה, בחירת הלוקיישנים בסרט היא מקסימה וחכמה.

מעל לכל, "פאלם ספרינגס" הוא סרט רומנטי להחריד ששומר על אלגנטיות, אפילו כשברקע מתנגן שיר של קייט בוש והקיטש מאיים להשתלט. יש בו תבונה על אהבה, שמחדדת את ההבדל בין בדיה לאמת עד כדי כך שאנו רוצים להאמין בקיומה שבין שתי הדמויות. לאחר שלל נאומים רומנטיים מזויפים ומודעים לעצמם, רגע המונולוג האמיתי מהלב (עם טוויסט דקדוקי מבריק על הסגנון של נאומי "כשהארי פגש את סאלי") מקבל משנה תוקף מהזמן שבילינו יחד עם הדמויות, וגם אם הסוף מעט דביק וצפוי, הוא מרגיש מוצדק ואנו חשים שהדמויות ראויות לו.

כיצירה המשלבת אמירות על מה זה אומר בעצם להיות תקוע ואיך לצאת מזה, על אהבה כקדמה רוחנית, ועל החשיבות של מחוות טוב לב בין בני אדם, "פאלם ספרינגס" היא הקומדיה הרומנטית המושלמת לקיץ. זו יצירה שמצליחה לגרות את המוח אבל גם לחמם את הלב, כזו שתרצו לצפות בה כל פעם מחדש.