בקצב הג'ונגל

הסרט "בקצב הג'ונגל" חמוד לפחות כמו הכוכב שלו, החייזר פניפ. הילדים יאהבו וגם המבוגרים ימצאו בו רגעי קסם

%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8%20%D7%A9%D7%93%D7%94_edited.jpg

יפעת מנוס

פורסם: 6.8.21

בקצב הג'ונגל

"כתבתי ויצרתי את 'בקצב הג'ונגל' במטרה שכל מי שיצפה בו ייהנה ממנו. כאב לארבעה, אני תמיד מנסה למצוא סרט שבו כולנו יכולים לצפות. הילדים שלי בטווח גילים של 5 עד 15, אז למצוא משהו שבו בן ה-5 לא יפחד מדי ובן ה-15 לא ישתעמם - זה חמקמק. 'בקצב הג'ונגל' בהחלט מתאים לקהל גילים רחב." נכון שברנט דוז, היוצר והבמאי של הסרט, לא אובייקטיבי בדבריו - אבל הוא צודק. "בקצב הג'ונגל" מוקרן בישראל בדיבוב לעברית בלבד, מה שמראש יפסול בני 13 ומעלה, אבל מבוגרים וילדים ייהנו מסרט חמוד. ולמרות שסיפור המסגרת מותאם לצופים הצעירים, אפשר לזהות בתוכו קטעים שנועדו לשעשע ולשמור על רמת עניין גם בקרב מתבגרים ומבוגרים.

כיאה לסרט בהפקה דרום אפריקאית, עלילתו מתרחשת בג'ונגל ובסוואנה. חיות הג'ונגל מגלות לפתע פתאום שהן יכולות לדבר, ומי שהעניק להן את היכולת הוא חייזר ביישן בשם פניפ. כאשר פניפ מודה שהוא נשלח מכוכב סקולדרון כדי לכבוש אותן, אין להן שום בעיה עם זה כי מה כבר יכול להשתנות. הן מלוות אותו במסע למציאת החללית שלו, נתקלות בבני עמו הסקולדרונים ומגלות שבכל זאת כמה דברים עשויים להשתבש. גם פניפ מצידו מקבל כמה שיעורים על החיים, היקום וכל השאר.

חבורת החיות הן קוף נחמד, גנרי וחובב בננות, שלכאורה אין בו שום ייחוד. חברתו הפילה ניחנה בחדק עוצמתי ברמה של משגר טילים. הקרנף מתנהג ככלבלב לכל דבר (וקיבל את הטקסט הכי קל בסרט: "כדור, כדור"), ביצת היען המדברת נחושה בדעתה לצאת להרפתקה והקיפוד - הדמות האהובה עלי -הוא יצור נרגן ולעומתי (קיפוד: "אתה לא תגיד לי מה לומר". פניפ: "אז לא". קיפוד: "אתה לא תגיד לי לא להגיד את זה"). פניפ החיזר הוא דמות שובת לב: הוא נראה כמו בובת ג'ל נצנצים שעיצב ילד בגן, אם כי ילד מוכשר. הוא לא מתנהג ככובש טיפוסי ומובך מהמנטליות החביבה והתמימה של בעלי החיים בדרום אפריקה. "סקולדרונים לעולם לא מבקשים עזרה", "סקולדרונים לא מתחבקים", הוא מסביר.


המסע בסרט משלב כמה קטעים נפלאים. באחד מהם, כשבעלי החיים מאבדים זמנית את יכולת הדיבור, הקיפוד מנסה להעביר להם מסר תוך ציור על החול. הוא מצייר כמו אמן דגול וזה כשלעצמו משעשע, אך במשב רוח אחד הציור נמחה כלא היה. ההשראה לסצינה זו נלקחה, ללא ספק, מטקס מנדלת החול הטיבטית. בטקס זה עומלים הנזירים הבודהיסטים במשך שבועות על מנדלה מרהיבה, ואז ברגע אחד מחריבים אותה. קטע אחר מתייחס לעונת הנדידה של הגנו, עם ההתנהגות העדרית וההכרח להשאיר מאחור את הזקנים והחלשים (אל תדאגו, זה סרט לילדים. שום נמר או אריה לא הגיעו לטרוף את הגנו הקשיש והמקרטע ובכלל אין על המסך דמויות מפחידות).


לקראת הסיום מגיע כמקובל שיאו של הסרט והוא קיטשי להחריד, ברמת גלגול העיניים. עם זאת, ברנט דוז השכיל לשדרג אותו עם טוויסט נחמד, או ליתר דיוק משיחת מכחול נחמדה שנוגעת בהחלפת צבעים. ההתרה שבאה לאחר מכן, הנוגעת לחייהם החדשים של בעלי החיים, מפצה אף היא על הבנאליות. כדאי להישאר גם לכתוביות: על רקע הרולר תקבלו נזיפות פופקורן חינניות וצללים של קהל – ותצאו עם חיוך.


לסיכום, מדובר בסרט מהנה לילדים עם כמה וכמה רגעי קסם למבוגרים. שלושת הילדים שהגיעו איתי לסרט, בטווח גילים 5 עד 10, אהבו אותו.


שירה (5): אהבתי מאוד את החלק של החלל ואהבתי את בת היענה הקטנה כי היא היתה מאוד חמודה ואמיצה. לא אהבתי את כל החייזרים וגם לא את הקיפוד, כי הוא לא התנהג יפה לשאר החיות. הייתי אומרת לחברות שלי לראות את הסרט כי הוא מצחיק וחמוד.


דנה (8): אהבתי את החייזר הכחול כי הוא זה שרצה שינוי בכוכב שלו. לא אהבתי את שאר החייזרים כי הם ניסו להפריע לו. הייתי ממליצה לחברים שלי לראות את הסרט כי הוא מרגש והחברות בין הדמות הראשית לחיות יפה.


"בקצב הג'ונגל", דרום אפריקה 2020

בימוי: ברנט דוז

87 דקות, מדובב לעברית

לדעתנו מתאים לגילים 12-4