מערכת אג'נדה
24 במרץ 2022
פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול יוענק השנה לשחקן והבמאי עודד קוטלר. כך הודיעה היום (חמישי) שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון. בין נימוקי ההחלטה של ועדת הפרס, בראשות הבמאי אבי נשר ובהשתתפות יונה אליאן, טליה פז ורוני קובן, נמסר כי הפרס מוענק לקוטלר בין השאר "על פועלו והישגיו פורצי הדרך בתחום התיאטרון הישראלי כשחקן, במאי ומנהל אמנותי. קוטלר ייסד, ניהל ויצר מסגרות חלוציות, שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית."
קוטלר החל את דרכו בגיל 17 בתיאטרון האוהל, בצבא שירת בלהקת פיקוד מרכז ולאחר מכן התברג בתיאטרון הקאמרי. במהלך השנים השתתף בעשרות הצגות של התיאטרון הקאמרי, תיאטרון חיפה ומיזמי התיאטרון שהקים. במקביל, הפיק וביים מספר רב של הצגות, כמו "חפץ", "פופקורן", "מלאכת החיים", "משחקים בחצר האחורית", "סינית אני מדברת אליך", "גיבור מעמד הפועלים", "חברון" ואת האופרה "צחוק של עכברוש". בין סרטי הקולנוע הבולטים ששיחק בהם - "חולות לוהטים" (1960), "כל ממזר מלך" (1967), "הזמנה לרצח" (1973), "שלושה ימים וילד" (1967) של אורי זוהר על-פי סיפור מאת א"ב יהושע, עליו זכה בפרס השחקן הזר הטוב ביותר בפסטיבל קאן, ו"מיכאל שלי" (1975) בבימויו של דן וולמן, על פי ספרו של עמוס עוז. כמו כן השתתף קוטלר בסדרות טלוויזיה וביים סרטים דוקומנטריים.
בנוסף, ייסד ויזם קוטלר מיזמי תיאטרון חשובים, ובראשם פסטיבל עכו לתיאטרון אחר. מיזמים נוספים הם המרכז התיאטרוני בנווה צדק, אותו הקים ב-1980, תיאטרון המעבדה בירושלים, תיאטרון במת השחקנים, וקבוצות תיאטרון-חברתיות נוספות. כמו כן, ניהל את פסטיבל ישראל בשנים 1990-1985, שימש כמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, והיה חלק מהוועדה האמנותית של התיאטרון הקאמרי.
בשנת 2015 נקשר שמו של קוטלר ב"נאום הבהמות", כשהתבטא בחריפות נגד שרת התרבות דאז מירי רגב ומצביעי הליכוד, לאחר שזו איימה להסיר את תקציב משרד התרבות מתיאטרון אלמינא ביפו מייסודו של השחקן נורמן עיסא לאחר שסירב להופיע בבקעת הירדן עם ההצגה "בומרנג" של תיאטרון חיפה.
הפרס יוענק לקוטלר במסגרת חגיגות יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל.
בתמונה: עודד קוטלר בפסטיבל עכו 2011
קרדיט: Hanay תחת רישיון Creative Commons