top of page

יפעת מנוס

רוקרים קוראים

ערן צור

אילנה גולדשטיין

ערן צור

מה אני רוצה לספר עלי: אני ערן צור, מוזיקאי ויוצר. בן 55, אבא לשניים, אלמן. חי בתל אביב, יליד הקריות. היו לי להקות ולאחר מכן קריירת סולו שנמשכת גם היום. כתבתי שירים רבים, הוצאתי אלבומים, תרגמתי ספר אחד מצרפתית ופרסמתי שני רומנים. האחרון שבהם שמו "החיה בבטן" והוא יצא לפני קצת יותר משנה.


הספר שמונח לי עכשיו ליד המיטה: לאחרונה חזרתי לקרוא בצרפתית. קראתי את ספרו האחרון של פטריק מודיאנו, "Pour que tu ne te perdes pas dans le quartier". האמת היא שהתעורר בי הרצון לתרגם אותו לעברית. נתחיל בכותרת – "כדי שלא תלך לאיבוד בשכונה". למדתי צרפתית אצל מורות פרטיות וגם במכון הצרפתי בתל אביב. זה היה אחרי שעבדתי כמלחין למחול וקולנוע בצרפת.


סופר/ת אהוב/ה: הייתי אומר שג׳ורג׳ סימנון. הסיבה: כשאתה אוהב למשל זמר מסוים ואתה רוצה לשמוע אותו בסטרימינג במשך כל הערב, הוא צריך להיות בעל גוף עבודה משמעותי כך שיהיה אפשר להקשיב לו כמה שעות. ככה סימנון - בעל גוף עבודה עצום של 175 ספרים. כשאני נכנס לסיפור שלו אני בא על גמולי. הקריאה זורמת עם הנרטיב החזק, ובאותה עת אני לומד ניואנסים של בני אדם. התרגומים של יהושע קנז - שתרגם כמה וכמה ספרי סימנון לעברית - מופתיים. גם אני תרגמתי ספר של סימנון, שנקרא "החדר הכחול".


ספר שהשפיע עלי: הרבה מאוד השפיעו עלי, אבל היום אנקוב ב"שני גנים" מאת יונה וולך. הספר הזה פתח לי את הדרך לאהבה שלי לשירה, ולחיבור שיש לי בין מילים למוזיקה.


ספר ילדים אהוב: "מיץ פטל". דווקא מתוך האבהות - הקראתי אותו לבנים שלי.


איפה אני קורא: הקריאה הכי טובה שלי היא בשעות היום. אני יכול להיות במיטה ולקרוא, כמו גם לשבת במרפסת. אוהב גם לקרוא בבתי קפה. ובכל מקרה לא יעבור לילה ללא קריאה לפני השינה, עד שאני מתחיל להבהב ומכבה את האור.


מתי אני לא מצליח לקרוא: עם השנים קצת נפגעה לי הראייה מקרוב, ולכן פחות קל לי לקרוא. אבל אני משתדל ומצליח להתגבר על זה. עדיין לא התרגלתי לקרוא עם משקפיים, שתמיד היו קשורים אצלי לראייה מרחוק.


ז'אנר שאני לא מתחבר אליו: מדע בדיוני.


המלצה שלי על ספר: "רחוב החנויות האפלות" של פטריק מודיאנו. לא יודע אם הדפיסו מהדורה חדשה שלו בשנים האחרונות, אבל אני מניח שביד שנייה אפשר למצוא אותו.


האם אני עובד על ספר חדש? לא. עכשיו אני עובד על שירים ומוזיקה. יש אצלי מעין מחזור שבו אחרי שאני כותב ומפרסם ספר, אני מניח לפרוזה וחוזר לכתוב שירים שאותם אני שר.

bottom of page