צילום: חיים טרגן
התטבאויותיו הנחרצות והמנומקות הפכו אותו לאחד הקולות המזוהים ביותר נגד עוולות חברתיות בכלל והממשל הנוכחי בפרט. אבל אורי משגב הוא קודם כל איש תרבות ומוזיקה, עם ידע אינסופי והיצע מרשים של פרויקטים מוזיקליים. לרגל חזרתן של הרצאותיו לבמות, מספר משגב איך ההתחילה האובססיה למוזיקה, כיצד מצא את עצמו מחמם את אביב גפן, מדוע מדינת המהגרים דווקא כן הצליחה, ואיך מפגש טראומטי עם אילן לוקאץ' שינה את חייו
פורסם: 18.4.21
האמת, את הקריירה העיתונאית שלו אורי משגב חייב דווקא להריסת אולם אוסישקין הישן בתל אביב. לא שלא היה מוצא את דרכו כמוביל דעת קהל כך או אחרת, אבל היה זה דווקא מכתב למערכת ששלח לעיתון "העיר" ב-99' נגד ההחלטה להרוס את האולם (שהתרחשה לבסוף ב-2007), שמשך את תשומת לבו של אמנון רבי, עורך העיתון דאז.
ב"העיר" התחיל משגב לכתוב במדורי הספורט והתרבות. אמנם אקטואליה ופוליטיקה תמיד עניינו אותו, אבל התשוקה האמיתית היתה נעוצה דווקא במוזיקה, תשוקה שרק תלך ותגבר עם השנים. "מאז שאני זוכר את עצמי היה לי עניין רב במוזיקה," הוא מספר. "גדלתי בבית מאוד אקלקטי, היו מלא תקליטים בבית, ההורים שלי אהבו להאזין להרבה סגנונות ולהקות כמו אבבא, הגשש, התרנגולים, אריק איינשטיין. בכלל, כילד שחי וגדל בקיבוץ (משגב נולד וגדל בחפציבה - ת.ב.א), ספגתי לא מעט השפעות חיצוניות, המתנדבים לדוגמה שהיו שומעים מוזיקה של מדנס ופוליס, ומלא חברים שהיו מעבירים אחד לשני מוזיקה בקלטות."
מקור בלתי נדלה של חומר רקע וידע מוזיקלי. הביטלס
מתודלק באובססיביות לחקור ולהעמיק, תכונה שתלווה אותו עוד שנים רבות לאחר מכן בקריירה התקשורתית שלו, היה יוצא אורי בן ה-9 לצוד מוזיקה בחנויות התקליטים של העיר הגדולה עפולה. אבל המפגש האמיתי שלו עם סצינת המוזיקה הישראלית ייערך כמה שנים לאחר מכן, כשימצא את עצמו כנער פנים אל פנים מול אילן לוקאץ', ששימש אז כמוכר בחנות התקליטים המיתולוגית "בית התקליט" בתל אביב. "החנות הזאת היתה נקודת מפנה אצלי," נזכר משגב. "הרצינות התהומית שבה התייחסו שם למוזיקה, המפלסים, אלפי התקליטים, עמדות ההאזנה, ובעיקר הידע הפסיכי של המוכרים - כל אלו היו בשבילי שער לעולם חדש ואינסופי של מוזיקה, ובעצם זה היה מה שעיצב אותי ואת עולמי התרבותי." את המפגש עם לוקאץ' הוא זוכר כבוקר טראומטי במיוחד: "הערצתי אז את הסמית'ס, וביקשתי את חוות דעתו על 'Viva Hate', אלבום הסולו הראשון של מוריסי אחרי שהסמית'ס התפרקו. לוקאץ' לא ממש אהב את מוריסי, וזכיתי לשמוע הרצאה שלמה על המנעד המצומצם שלו וכמה שזו לא מוזיקה איכותית. בכלל, עם כל הידע שהסתובב בחנות הזו, כנער מתלהב כל המוכרים שם זכורים לי כסנובים ואנטיפתים בקטע אחר, הייתי מקבל שם כל הזמן נזיפות על הטעם המוזיקלי שלי." שנים אחר יזכיר משגב ללוקאץ' את אותו מפגש טראומטי.
ואז הגיע קוטנר
העולם החדש שנפתח בפניו הפך את משגב הנער לצרכן תרבות בלתי נלאה. "הייתי קורא אינספור ביקורות על הופעות, תקליטים ומופעי תרבות, חרכתי את אולמות הקולנוע הגדולים של תל אביב כמו פריז, לב ודיזנגוף, ובדיוק אז גם התחילה מהפכת הרוק והגראנג' של שנות ה-90'. אני זוכר את שנות הנעורים כמאוד מפרות מהבחינה הזו." ולכל העושר הזה הצטרפו גם הביטלס.
בקיץ של 1987 שודרה ברדיו בשידור חוזר הסדרה "מסע הקסם המסתורי" של יואב קוטנר, שהוקדשה כולה לביטלס. המפגש של משגב עם המוזיקה של ארבעת המופלאים, הפך את הקיץ הזה בשבילו ל"קיץ של הביטלס": "שידרו אז כל יום פרק, ולא העזתי לפספס אף צליל ואף מילה. האזנתי והשקעתי בזה את כל כולי, הייתי חופר בכל ספר ובכל חומר שמצאתי עליהם, הייתי מתנפל על כל דבר שהיה אפשר להעמיק באמצעותו." לא סתם יקרא משגב בעתיד לסדרת ההרצאות שלו "האקדמיה לביטלס".
מפגשים טראומתיים ומוכרים אנטיפתים. בית התקליט בתל אביב
לעיתונות הגיע כאמור ב-99', וככתב ומבקר מוזיקה ב"העיר" ("בתקופה שעוד היה אפשר להתפרנס מעיתונות"), התחיל לצפות באינספור מופעים, לראיין אמנים רבים, ואפילו לצאת לסקר הופעות בחו"ל. אך מהר מאוד הבין שזה פחות בשבילו. "הרגשתי קצת לא נוח לי בעמדת ה'מבקר'. מצד אחד, מצאתי שהעניין שלי במוזיקה ותרבות ישראלית רק הולך וגובר, מצד שני, בגלל שהיא כל כך קטנה וכל כך תובענית וקשה, הרגשתי ממש לא בנוח 'לקטול' אמנים, דבר שהיה פעם מאוד מקובל בביקורות התרבות בארץ. החלטתי ללכת בדרכו של מורי ורבי קוטנר, שהחליט להפסיק לקטול ולא לכתוב יותר דברים שליליים על יצירות של אחרים. אם אין לך משהו טוב לכתוב, אל תכתוב."
את חצי הביקורת המושחזים שלו התחיל להפנות לאקטואליה ופוליטיקה, מה שהוביל לקריירה ענפה בשלל אמצעי תקשורת ומדורים, והפך אותו לאחת הדמויות המזוהות עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית, ובשנים האחרונות לאחד הקולות הלוחמניים והבולטים ביותר בסצינת האנטי-ביבי, אותו הוא מרבה לתקוף בערוצי הסושיאל ובבלוג שלו "משגב לעם" ב"הארץ". משגב לא חוסך את שבטו גם בענייני דת וחברה, ועורר לא מעט פעמים מהומות ורעש תקשורתי רב בעקבות התבטאויותיו השנויות במחלוקת.
ומכיוון שמצד אחד הפן התקשורתי הציבורי שלו מוקדש כמעט כולו למלחמת צדק דון קישוטית מול מוסדות השלטון ועוולות חברתיות, ומצד שני הבערה הפנימית לתרבות ומוזיקה לא נותנת מנוח, מצא משגב את המקום המושלם מבחינתו לאזן קצת את הפוליטיקה הלוחמנית ולתת פורקן לידע שהצטבר אצלו כל השנים: הבמה.
השיחה לא פחות חשובה מהיצירה
בשנים האחרונות מוביל משגב שני מופעי תרבות מצליחים, לחובבי הז'אנר וסקרנים שרוצים להתעמק במוזיקה קצת יותר מעוד פלייליסט בספוטיפיי. סדרת ההרצאות "האקדמיה לביטלס", שהתחילה באוזן השלישית, תתחדש באוקטובר הקרוב במרכז ענב לתרבות בתל אביב. את הסדרה, וערבי המבוא המקדימים לה, הוא מעביר יחד עם טל שגיא מדסק החוץ של חדשות 12, שמצידו אחראי בכל פעם לחקור על נושא אחר הקשור ללהקה המופלאה הזאת. "זו סדרה שפרושה על פני 12 מפגשים, שבהם אנחנו מעמיקים בכל פעם על אלבום או תופעה אחרת שקשורה לביטלס." את הסדרה מלווים כאמור שלושה ערבי מבוא שאינם תלויים אחד בשני, המאפשרים הצצה למוזיקה ולתכנים.
את הסדרה "מאחורי המלים, מאחורי הצלילים" יזם משגב יחד עם מרכז ענב ואגף התרבות של עיריית תל אביב, ובימים אלו נפתחה העונה הרביעית (המפגש הראשון היה עם שאנן סטריט בחודש מרץ). בכל עונה ישנם שישה מפגשים, שבהם משוחח משגב עם אמנים על יצירותיהם. "המפגשים בנויים כך שהשיחה לא פחות חשובה מהיצירה," הוא מבהיר. "וזאת כדי לתת את הבמה גם למה שבדרך כלל אנחנו לא שמים לב אליו או מודעים לו. מי שממש נהנה מהמפגשים האלו אגב הם דווקא האמנים עצמם, כי פתאום זו לא כתבת יח"צ או איזו חשיפה גדולה, אלא באמת שיחה אינטימית על היצירה, על מאחורי הקלעים של ההקלטות, על ההיסטוריה של הכתיבה והשירים, על ההשפעות וההשראות, ואפילו סתם על החיים. גם אני, גם הקהל וגם האמנים יוצאים מכל מפגש כזה מועשרים, וזאת בזכות העומק והמקומות שאנחנו נוגעים בהם. ואז, כשהאמן מתחיל לנגן - והכל אנפלאגד - שומעים פתאום את היצירות אחרת לגמרי."
לאזן את הפוליטיקה הלוחמנית. אורי משגב על הבמה. צילום: יח"צ
ברזומה התרבותי המרשים של משגב תוכלו למצוא גם הרצאות על אמנים כמו בוב דילן ואריק איינשטיין ("אני משתדל להרצות על גיבורי תרבות שמעניינים אותי"), וב-2014 אף יצא סרט תעודה שכתב וביים להוט וערוץ 8 - "חייו מלאי שיר - סיפורו של אברהם חלפי", שעליו עבד כארבע שנים. "לאברהם חלפי, שהיה משורר נחבא אל הכלים, הגעתי דרך שיריו של אריק איינשטיין. מעבר למלים הנפלאות והנוגעות, מה שעמד מאחורי יצירת הסרט הזה, היה שבניגוד לגדולים והמפורסמים ביותר, על חלפי לא עשו שום דבר, כמו גם על הרבה יוצרים אגב שפעלו אז ונשכחו בצד הדרך. חלפי למשל היה גם שחקן תיאטרון, וזה כמעט ולא תועד." עבור הסרט הספיק משגב לראיין את אריק איינשטיין, שנפטר לפני שהסרט הושלם. "הזכות הכי גדולה בעבודה על הסרט היתה להיפגש ולשוחח עם שורה של ענקי רוח, כמו נתן זך, שלמה בר שביט, יהודה עפרוני, יורם קניוק, חיים גורי ויענקל'ה בן סירא, שאת חלקם ממש תפסתי בשנותיהם האחרונות. היה מדהים לראות איך כולם מדברים על חלפי בהמון אהבה, יראת כבוד וזכרונות טובים." ועם כל זה לא מספיק, במאי הקרוב תתחיל במרכז וייל בכפר שמריהו סדרה חדשה של חמישה מפגשים בהנחייתו, על האבות המייסדים של הרוק הישראלי - אריק איינשטיין, שלום חנוך, מתי כספי, דני סנדרסון ושלמה ארצי.
לשאלה האם כל העבודה רבת השנים לצד אמנים ויוצרים לא עוררה אצלו את החשק ליצור ולהופיע בעצמו, הוא עונה בשילוב פרט טריוויה מעניין: "כשהייתי נער ניגנתי בגיטרה בס, אבל הייתי לא מוכשר ולא חרוץ, והקריירה הזו נגדעה באיבה. הקמנו אז כמה חברים את להקת 'חבר'ה קדישא', שהיתה להקת גראנג' ונויז זקני צפת סטייל. אפילו יצא לנו לחמם את אביב גפן ואיפה הילד בבימת העצמאות בעפולה. חמי רודנר, שהוא חבר טוב היום, הזכיר לי פעם את העובדה הזו. אבל אני כן אוהב לשיר, ויצא לי לחטוא בדואטים עם שלומי ברכה וקורין אלאל ב'מאחורי הצלילים'."
ואולי המגע הקרוב עם האמנים כל השנים האלו גרם גם לריכוך קל גם בכתיבה, ולרצון לחזור למקורות. אחרי תקופה ארוכה שבקושי כתב בתקשורת על מוזיקה ותרבות, השבוע משיק משגב בלוג חדש ב"הארץ" לצד הבלוג הוותיק שלו, בשם "תרבות לעם". בשני המקרים, הוא מדגיש, מדובר בתשוקה ובשליחות: "אני חושב שהמוזיקה הישראלית היא פלא, ובכלל התרבות העברית המתחדשת מאז הקמת המדינה. הרוק העברי, הפופ העברי והזמר העברי מהלכים עלי קסם - מבחינת ההיקף והאיכות ועירוב הסגנונות. דווקא במוזיקה ובתרבות בא כאן לידי ביטוי כור ההיתוך האמיתי, דווקא בזה מדינת המהגרים הצליחה."
עם הדרה לוין אדרי באוזן השלישית. "האקדמיה לביטלס". צילום מהפייסבוק של אורי משגב
מאחורי המלים, מאחורי הצלילים, אורי משגב מארח את דן תורן. רביעי 21.4
מפגשי מבוא לאקדמיה לביטלס, 28.4, 26.5, 30.6
מרכז ענב לתרבות, גג גן העיר ת"א.