המונח אקסלרטור מתאר תוכניות ממוקדות שבהן חברות סטרט-אפ נבחרות מקבלות מעטפת מקצועית ושיווקית על מנת להאיץ את קצב התפתחותן. ב"סינתיסייזר" המירו את הפעילות לקצה השני של הסקלה - אמנות. או ליתר דיוק - למוזיקאים. אחרי ארבעה מחזורים מוצלחים, שבהם ליוו עשרות מוזיקאים אל עבר מימוש הפוטנציאל שלהם והפיכתם לעסק רווחי, הם נמצאים כעת בשלהי פרויקט גיוס המונים. נטע עמית צללה לעומק היוזמה המבורכת הזאת
פורסם: 3.6.21
כשאתם מדמיינים ומדמיינות "אקסלרטור", אתם בוודאי רואים לנגד עיניכם חלל הייטקיסטי מעוצב, שבו חבורות של סטארט-אפיסטים צעירים שעושים את צעדיהם הראשונים בתעשייה בדרך אל האקזיט הנכסף. אבל עמותת "סינתיסייזר" שייסד דני רווה היא אקסלרטור מסוג שונה: האקזיט שאליו מייחלים ומייחלות משתתפות התוכנית הוא לא לעמק הסיליקון, אלא לתחנות הרדיו ופסטיבלי המוזיקה הקרובים לביתכם. "לעמותה יש חזון מאוד ברור - לתת כלים עסקיים לאמנים ולמוזיקאים בתחילת דרכם, כאלו שכבר עלו על במות אבל עדיין לא "פרצו" את הפריצה הגדולה, והם מתנהלים באופן עצמאי וזקוקים לכלים האלו," אומר ל"אג'נדה" הלל מורן, מנהל הפעילות של העמותה, שהחליף השנה את דני רווה שעזב לחו"ל.
התוכנית בסינתיסייזר נמשכת שלושה חודשים, וכוללת 12 מפגשים שבועיים וסדנאות קבוצתיות, שבהן המשתתפות והמשתתפים נפגשים עם אנשי מפתח בתעשיית המוזיקה ולומדים כיצד להתנהל ב"ג'ונגל" שהוא התעשייה הזאת. לפי מורן, התוכנית שמה דגש על היחס האישי לכל משתתף, עם תשומת לב ל-DNA הייחודי שלו, ועוזרת לו לדייק את המסר האמנותי, העסקי והשיווקי שלו. לכל משתתף ומשתתפת בתוכנית מופק קליפ-לייב מושקע, ולא מעט מהשירים נכנסו לפלייליסטים של תחנות הרדיו, בעיקר של כאן 88. בין בוגרי ובוגרות ארבעת המחזורים הראשונים של התוכנית ניתן למצוא מוזיקאים/ות כגון עומר מושקוביץ, נועם סדן (נומקה), שי נחייסי, אלה רונן ועוד. אמנם מדובר לרוב במוזיקאים מסצינת האינדי המקומית, אך גם בקרבם ניתן למצוא מגוון רחב של ז'אנרים מוזיקליים - רוק, מוזיקה אלקטרונית, סינגר-סונגרייטרס, מוזיקת עולם ועוד.
כלים עסקיים לאמנים ולמוזיקאים בתחילת דרכם. "סינתיסייזר"
לא רק כתיבת שירים ונגינה
למי בעצם מיועדת התוכנית? איתמר ברנשטיין, מנהל התוכן שפיתח את התכנים ונמצא בעמותה מראשית דרכה, מנסה לענות: "בעיקרון אנחנו אוהבים להגדיר את המוזיקאים שאנחנו מחפשים בתור Pre-Revenue Artists, כלומר, אמנים שאנחנו צופים להם פוטנציאל להצליח ולהביא את עצמם למצב שבו הם עסק רווחי שמבסס את מעמדו בשוק המוזיקה. בנוסף, אנחנו מחפשים אמנים שיש להם את הרצון והאחריות לפעול באופן עצמאי בניהול הקריירה שלהם. אנחנו לוקחים בחשבון את הפוטנציאל המסחרי והאיכותני של המוזיקה, לצד תושייה, יצירתיות עסקית, יכולת לחלום ולבצע, ועוד מאפיינים רחבים יותר מאשר רק כתיבת שירים או נגינה. מעבר לזה, אנחנו מחפשים אמנים שיתאימו וישתלבו בקבוצה שמתגבשת בכל מחזור של התוכנית. דבר נוסף הוא העיתוי: יש אמנים שאנחנו מרגישים שיעזור להם להגיע דווקא בשלב מאוחר יותר, אחרי שינסו עוד קצת בכוחות עצמם. לעומת זאת, יש כאלו שאנחנו מתרשמים שאם לא עכשיו, יש מצב שהם יעברו את 'נקודת הייאוש', ולכן העיתוי עשוי להיות קריטי."
גם מורן וגם ברנשטיין מעידים על ביקוש רב להשתתפות בתוכנית: "אנחנו מקבלים בין 200 ל-300 פניות לכל מחזור, שאותן אנחנו ממיינים ומצמצמים ל-30 מוזיקאים שמוזמנים לראיונות אישיים. לתהליך המיון מצטרפים גם נציגים חיצוניים שמסייעים לנו, מפסטיבל אינדינגב, כאן 88 ועוד." מורן גם מדגיש שמדובר בתוכנית ראשונה מסוגה עבור מוזיקאים בארץ.
יפעת בלסיאנו, סולנית להקת הזאבות ובוגרת המחזור השלישי של התוכנית (לצד טליה ישי, בסיסטית הלהקה), מספרת ל"אג'נדה": "הגענו לתוכנית בדיוק לפני צאת האלבום ("הארץ השטוחה" שיצא בתחילת 2020 - נ.ע.) ולפני הופעת ההשקה. למרות שעבדנו כלהקה כבר לא מעט שנים קודם לכן, התוכנית סייעה לנו מאוד בהרבה תחומים, כמו הנגשה של תכנים שיווקיים ועסקיים, דברים שלא כיף להתעסק בהם כל כך בתור מוזיקאית." לדבריה, אחד היתרונות המשמעותיים של התוכנית הוא המפגש עם אנשים מהתעשייה, והאפשרות ללמוד את התחום מאנשי מקצוע שפועלים ספציפית בתחום המוזיקה: "הייתי יכולה לקחת יח"צ או ללמוד לבד שיווק דיגיטלי, אבל יש משהו בללמוד את זה בקבוצה, כשכולם מגיעים מאותו עולם תוכן וחולקים מטרה משותפת. זה הופך את זה ליותר נעים - הקבוצה ותחושת הקהילתיות הזאת מאוד משכה אותי. יש משהו מאוד סוליסטי וקשה במקצוע הזה, אין בו כל כך תחושת קהילתיות." לדבריה, גם בתקופת הקורונה, שבה לא היו הופעות ותעשיית המוזיקה שותקה למעשה למשך שנה, העמותה שמרה על קשר רציף עם משתתפי ובוגרי התוכנית.
בנוסף למפגשים הקבוצתיים, לכל משתתפ/ת בתוכנית מוצמד מנטור/ית, אמן ותיק יותר בתעשייה. בין המנטורים שלקחו חלק בתוכנית לאורך השנים ניתן למצוא מוזיקאים/ות כמו נגה ארז, סיון טלמור, רותם בר אור (האיינג'לסי), דורון טלמון (ג'יין בורדו) ועוד. כל המנטורים פועלים בהתנדבות, ומקדישים מזמנם לעבודה פרטנית מול משתתפי התוכנית. המנטורית של להקת הזאבות היתה גל דה פז, ובלסיאנו מתארת חוויה חיובית ומלמדת גם במפגש איתה: "זה מפגש לא פורמלי, אצלם בבית. הם מציגים בפנינו את המציאות כפי שהיא, הת'כלס."
מוזיקה כמוצר חיוני
אחד המנטורים הוותיקים (והמתמידים) בתוכנית הוא יהוא ירון, שליווה מוזיקאים משלושת המחזורים הראשונים של התוכנית (אלה רונן, גובולינו ואביב פק). "עם כל משתתף הדגש היה קצת אחר," הוא מספר. "מיקסים, אינפוט מקצועי, בניית הופעה ועוד." לדבריו, התוכנית מאפשרת חופש פעולה רחב מאוד למנטורים, והעבודה נעשית באופן פרטני מול האמנים עצמם ולא במסגרת תוכנית עבודה מחייבת כלשהי. מעבר לקריירה העצמאית שלו, ירון הוא גם נגן ומפיק מבוקש מאוד באינדי המקומי. אז למה אתה מוכן להשקיע כל כך הרבה שעות בהתנדבות, אני שואלת אותו, והוא עונה ממקום אישי: "אם היה לי בזמנו משהו כמו הסינתיסייזר בתחילת דרכי, זה היה מאוד עוזר לי. זה משהו שאני חושב שמאוד חשוב שיהיה, ואם מה שימנע ממנו לקרות זה כסף, אז אני מוכן לעשות את זה גם בהתנדבות."
התוכנית עצמה מסובסדת ברובה עבור המשתתפים. "אנחנו לא רוצים להפלות כישרון על בסיס יכולת כלכלית," אומר הלל מורן. על מנת להמשיך ולהרחיב את פעילותה, בימים אלו הם יצאו בקמפיין מימון המונים בפלטפורמת "Jumpster".
בין 200 ל-300 פניות לכל מחזור. צילום: צופית ברבי
למה בעצם לתמוך בכם? למה שמי שרוצה לעשות מוזיקה לא ישקיע בזה מזמנו ומכספו? הרבה אנשים יגידו שיש דברים חשובים יותר לתרום להם, במיוחד בימים אלו.
הלל מורן: "ברור שיש סדרי עדיפויות, ונושאים כמו רווחה ובריאות זה חשוב יותר. בסוף כל אחד תומך במטרה שקרובה ללבו. הסינתיסייזר הוא כלי שמניע מוזיקה, בגלל זה אנחנו מרחיבים את הפעילות. יש לנו מעל ל-50 בוגרים, ואנחנו רואים אותם עובדים ומניעים כלכלה של מוזיקאים - כל אחד מהם עובד בסופו של דבר ומפרנס עוד אנשים בתעשייה. אנחנו נכנסים לפלייליסטים, מופיעים בפסטיבלים בארץ ובעולם, ומשנים את פני המוזיקה הישראלית, תוך כדי שאנחנו מציעים תהליך עמוק ויסודי, שהוא לא רק זבנג וגמרנו." הוא מוסיף: "אנחנו מספקים הכשרות למוזיקאים שלא היו יכולים לעשות את זה אחרת. הרבה אנשים פורשים מהמקצוע כי אין להם את הכלים האלו שאנחנו מספקים. אנחנו הניצן הראשון שמאפשר לעשות את כל זה באופן קהילתי וחברתי (המוזיקאים במשתתפים בתוכנית גם מתנדבים ביוזמות בקהילה), וכך אנחנו מאפשרים למוזיקאים לגדול ולצמוח. בסופו של דבר, כולם מאזינים למוזיקה. מוזיקה היא דבר חיוני".
אני חושבת שהשנה האחרונה באמת גרמה ללא מעט אנשים לשאול את עצמם האם, ועד כמה, מוזיקה היא דבר חיוני.
"אנחנו רואים איך ברגע שנפתח מחדש עולם התרבות, כולם מיד רצו לקנות כרטיסים להופעות. כי זה היה חסר לנו. ובכלל, מה זה אומר 'חיוני?' את מדמיינת את עצמך יושבת בבית ולא שומעת מוזיקה? אני מנגן בלהקות שהופיעו ברחובות במהלך התקופה, ואנשים יצאו לחלון והתחילו לבכות כי התגעגעו לקשר האנושי ולמוזיקה. אז אולי זה לא חיוני במובן של מציל חיים, אבל מוזיקה נוגעת במקומות הכי עמוקים, רגשיים וערכיים שלנו. גם בבתי כנסת יש שירה ומוזיקה. ראיתי כמה זה חסר לאנשים. מוזיקה היא דבר חיוני."